שינויים ביוכימיים בתגובה לחשיפה לקרינה בקרב קבוצה קטנה של קרדיולוגים התערבותיים מעידים על האפשרות כי הגוף עשוי לערוך התאמות לחשיפה למינונים נמוכים של קרינה ואפופטוזיס תאי. מהנתונים עולה כי חשיפה לקרינה ברמות בטוחות עשויה לעורר תגובה ביולוגית ותאית, העשויה למנוע את סכנות הקרינה.
למרות התוצאות, שפורסמו בכתב העת European Heart Journal, החוקרים קוראים לנקוט משנה זהירות בהתייחסות לממצאי המחקר.
מדגם המחקר כלל 10 קרדיולוגים-התערבותיים, בגיל ממוצע של 38 שנים, עם חציון חשיפה לקרינה של 4 mSv לשנה. החוקרים טוענים כי המנה השנתית האפקטיבית הנ”ל מקבילה בממוצע ל-200 צילומי חזה לאדם לשנה, עם חשיפה לאורך החיים הנעה בטווח 20-100 mSv, או כ-1000-5000 צילומי חזה. מינונים אלו הינם מתחת לגבול המקסימאלי המותר, כפי שנקבע ע”י ה-International Commission of Radiation Protection.
החוקרים מדדו מספר סמנים למטבוליזם חמצוני בפלזמה, אריתרוציטים ולימפוציטים, ומצאו עליה ב-Hydrogen Peroxide, סמן ביוכימי לעקה חמצונית. עם זאת, אל מול עליה זו בעקה החמצונית זוהו שני מגנוני הגנה תאית. בעשרת המשתתפים, GSH (גלוטטיון), מדד לתגובה נוגדת-חמצון, עלה בשיעור של פי 1.7 בהשוואה לביקורות תואמות בגיל ומין.
בנוסף, בקרב הקרדיולוגים שנחשפו לקרינה נרשמה פעילות מוגברת של Caspase-3 בלימפוציטים. מולקולה זו אחראית להפעלה של אפופטוזיס תאי, ועומדת בבסיס מנגנון האחראי לסילוק תאים פגומים מהגוף.
החוקרים כותבים כי להערכתם רופאים הנחשפים לקרינה אינם צריכים לחשוש מפני קרינה. עליהם להקפיד על אמצעי ההגנה מפני קרינה, מאחר שזוהי הדרך היחיד להגן על עצמם ועל מטופליהם עד שמדענים יבהירו את ההשלכות של חשיפה כרונית לקרינה במינון נמוך.
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!