תוצאותיו של מחקר חדש מעידות כי בעוד מתן טיפול כמותרפי והקרנות לפני הניתוח איננו משפר את שיעור ההשרדות לאחר הניתוח בחולים הסובלים מסרטן הרקטום, הוא משפר באופן מובהק סטטיסטית את מידת הבקרה המקומית ואת איכות חיי החולים.

הממצאים הוצרו במהלך המפגש השנתי של ה-American Society for Therapeutic Radiology and Oncology (ה-ASTRO).

החוקר הראשי, ד”ר Romestaing, הציג את הממצאים העולים מהמחקר שנערך בקרב 733 חולי סרטן הרקטום שחולקו באקראי לקבלת טיפול באמצעות הקרנות בלבד במינון של 45Gy ב-25 מקטעים לאורך 5 שבועות, או לקבלת טיפול באמצעות הקרנות וכמותרפיה (RT-CT), באמצעות מתן בולוס של 5-fluorouracil ו-folinic acid כ-5 פעמים בשבוע בשבוע הראשון ובשבוע החמישי. משך הזמן החציוני עד לניתוח היה 5.3 שבועות.

הגיל החציוני של החולים עמד על 63 שנים, וב-89% מהם נמצאה מחלה בשלב T3 וביתר 11% נמצאה מחלה בשלב T4. שיעור ההופעה של רעילות מדרגה 3-4 לפני הניתוח עמד על 2.7% בקבוצה שקיבלה הקרנות ועל 14.6% בקבוצת טיפול ה-CT-RT. ניתוח ללא פגיעה בסוגר בוצע בקצת יותר ממחצית החולים בשתי קבוצות המחקר.

שיעורי הכשלון לאורך 5 שנים עמדו על 16.5% בקבוצת טיפולי ההקרנות ועל 8% בקבוצת ה-RT-CT. שיעורי ההשרדות ללא ארועים לאורך 5 שנים עמדו על ערכים של 56% ושל 59%, בהתאמה, ושיעור ההשרדות הכלליים לאורך 5 שנים עמדו על ערכים של 66.5% ושל 67%, בהתאמה.

ד”ר Romestaing מסביר כי הממצא העיקרי הינו ששימוש בכמותרפיה יחד עם הקרנות לפני הניתוח עשוי להפחית את שיעור ההשנות המקומית ביותר ממחצית, בהשוואה למתן הקרנות בלבד. הוא מוסיף כי יש להמליץ על הטיפול המשולב כטיפול הסטנדרטי ברוב הגידולים בשלבים T3-4 בתחתית ובאמצע הרקטום.

יו”ר ה-ASTRO, ד”ר Lawrence, מציין בראין כי להישנות במקרים של סרטן הרקטום השפעה שלילית עצומה על החולה, המלווה בהרבה כאב ואי-נוחות, ולכן הפחתת שיעורי ההשנות המקומית היא מטרה חשובה. הוא מוסיף כי המטרה המוחלטת הינה שיפור שיעורי ההשרדות ושיפור כל התוצאות הניתנות למדידה, שלא נצפו במחקר הנוכחי, למרות העדויות שנצפו בשיפור איכות חיי החולים.

לידיעה במדסקייפ