בכנס זה שהתקיים ב-19/9/16 בת”א נדונו אספקטים מרכזיים בניהול מתקדם של מחלת פרקינסון מתקדמת.

ד”ר זאב ניצן התמקד בהרצאתו בתסמינים לא מוטוריים של מחלת הפרקינסון, אשר לעיתים קרובות מאפילים אף על התסמינים המוטוריים.

בהרצאה נסקר אופן הדירוג של המחלה, תהליך המחלה, מנגנונים ביולוגים משמעותיים של המחלה, המערכות התפקודיות שנפגעות בפרקינסון לרבות שינויים ביכולת חשיבה, זיכרון ומערכת רגשית.

בהמשך התייחס ד”ר ניצן גם לגישה של הרפואה מותאמת אישית לפרקינסון כולל התייחסות לסמנים הגנטיים של המטופל. ניתן דגש גם להפרעות ההתנהגות המאפיינות חלק מהחולים, ולאופן שבו ניתן לקחת זאת בחשבון בבחירת הטיפול המתאים.

ד”ר ניצן אף התייחס להפרעות התפקודיות בעיכול של החולים לרבות עצירות והפרעות אחרות והציג גם את המנגנונים המסבירים הפרעות אלה. כך גם לגבי הכאב, מחלות עוריות , קושי בזיהוי הבעות פנים, הפרעות שינה ועייפות.

פרופ’ שרון חסין הציגה בהרצאתה ”ארגז הכלים של הנוירולוג בקהילה בטיפול בחולה פרקינסון מתקדם” את תפקיד הנוירולוג בקהילה בשלבים השונים של המחלה :

·         זיהוי השלב המתקדם ואופטימיזציה של הטיפול

·         הדרכת המטופלים לקראת השלבים הבאים

·         הפנייה למרכז שלישוני להמשך טיפול

·         המשך מעקב אחר המטופל.

בהמשך סקרה פרופ’ חסין את מהלך ושלבי המחלה, הסיבוכים המוטוריים והלא מוטוריים, הפלוקטיאציות והטיפולים הרלבנטיים אותן סקרה פרופ’ חסין, כולל אפשרויות השילוב ובחירת מינונים ועיתוי לצורך השגת האופטימזציה והקשר לעיתוי הארוחות.

פרפ’ חסין מסבירה כי לאחר מיצוי הטיפולים המבוססים על L-DOPA יש מקום לעבור לטיפולים מתקדמים בחולי פרקינסון אדיופתיים שיודעים לייצר “On ” אך אינם מצליחים להחזיק את ה-on לאורך היום. המועמדים לטיפול מתקדם צריכים להיות כאלה שכבר מקבלים מינונים גבוהים LEVODOPA אשר סובלים מ-1-2 שעות off חמורות על אף טיפול אופטימלי.

פרופ’ שרון מדגישה כי הגעה לשלב זה יכולה להתרחש לאחר 10 שנים מתחילת המחלה אך גם לאחר שנתיים בלבד.

שלושת הטיפולים המתקדמים שמוצעים היום במצבים אלה הם :

1.      משאבת אפומורפין טיפול דרך העור, פשוט וקל יחסית ומאפשר טיטרציה. מוביל לשיפור סימפטומים ומאפשר ירידה בינוני LEVODOPA . תו”ל כולל הפרעות פסיכוטיות, נפילות לחץ דם, תגובות עוריות ועוד.

2.      משאבה להזלפת דואדופה ניתן ע”י השתלת מתקן לחולה ונשיאה של המשאבה על גוף החולה. לטיפול אפקטיביות קלינית גבוהה בשל העלאת הספיגה של ה-L-DOPA . פרופ’ חסין מדגישה את האפשרות לבצע בדיקת התאמה לטיפול לפני ביצוע ההשתלה. פרוצדורת ההשתלה עצמה היא קלה ופשוטה יחסית. פרופ’ חסין מציינת את הקריטריונים החשובים לבחירת המטופל המתאים לטיפול זה לרבות נוכחות של מטפל צמוד. עם זאת ניתן להכניס גם חולים עם ליקוי קוגנטיבי לטיפול זה אשר מדגים בטיחות גבוהה.

3.      גירוי מוחי עמוק Deep Brain Stimulation  – טיפול שדורש ניתוח , לרוב דו צדדי, עם צורך בהכוונה של הגרייה. התוצאות טובות מאוד מבחינה השיפור ברעד. תופעות לוואי ניתוחיות, זיהומים במערכת המושתלת ועוד. מועמדים מתאימים אמורים להיות מתחת לגיל 70 במצב קוגנטיבי ופסיכיאטרי טוב.

פרופ’ חסין מסכמת שמדובר בשלושה טיפולים טובים אך יש לזכור שאינם מהווים ריפוי או שינוי של מהלך המחלה עצמה, כאשר יש אספקטים של המחלה שלא צפויים להשתפר.

לדעתה של פרופ’ חסין, תפקידו של הנוירולוג בקהילה להציג את הטיפולים המתקדמים לחולים המתקדמים הרלבנטיים ולהפנות למרכז שלישוני שכולל צוות מוטלידיספלינארי לצורך הערכה ובחירת הטיפול המתאים.

לאחר בחירת הטיפול חשוב מאוד לדעת פרופ’ חסין לעקוב ולטפל באספקטים הלא מוטוריים . חשוב גם לוודא שמבטופלי הדואדופה הנוירולוג בקהילה טיפול מתאים ב-PEG , תזונה ועוד כולל קשר ישיר עם אחיות אבווי המלוות את המטופלים.

ההרצאה השלישית שתועדה בנכס זה היא של ד”ר דפנה מיתר שכותרתה הייתה : ”תקשורת יעילה כמרחב טיפולי”. בהרצאה הדגישה ד”ר מיתר את חשיבות התקשורת מול המטופל במקרה של מחלה חשוכת מרפא כמו פרקינסון , לרבות הקשר עם משפחת החולה. ההרצאה כוללת המלצות פרקטיות לאופן הערכה ותכנון פגישה ושיחה עם החולה ומשפחתו.

לצפייה בכל ההרצאות (מומלץ מאוד !) הקליקו כאן