למרות התוצאות המעודדות שהתקבלו בחיות מחקר, חוקרים מוצאים כי בחולים הסובלים מתסמונת מצוקה נשימתית של מבוגרים (ARDS) ומטופלים באמצעות ונטילצית נוזל חלקית (partial liquid ventilation או PLV) מתקבלים שיעורי השרדות נמוכים באופן מובהק סטטיסטית בהשוואה לחולים המקבלים טיפול קונבנציונאלי.

המחקר רב-מרכזי, חילקו החוקרים באקראי 311 חולי ARDS לקבלת טיפול באמצעות perfluorocarbon במינון נמוך (10 מ”ל לק”ג); perfluorocarbon במינון גבוה (20 מ”ל לק”ג), ששניהם ניתנו באמצעות ונטילציה מכנית סטנדרטית; או לקבלת טיפול קונבציונאלי באמצעות ונטילציה מכנית בלבד.

החוקרים שיערו כי בשל מילוי חלקי של הריאות ב-perfluorocarbon, ישפר הנוזל האינרטי את חילוף הגזים בחלקים נרחבים יותר של הריאה, על-ידי סילוק ההפרשות.

החוקרים מדווחים כי שיעורי התמותה כעבור 28 ימים עמדו על ערכים של 15% בקרב החולים שקיבלו טיפול קונבנציונאלי, של 26.3% בקרב החולים שקיבלו PLV במינון נמוך, ושל 19.1% בקרב החולים שקיבלו PLV במינון גבוה. ונטילציה קונבנציונאלית נקשרה לשיעור ממוצע של 13.0 ימים ללא שימוש בונטילטור, בהשוואה ל-7.4 ימים במתן LV במינון נמוך, ו-9.9 ימים במתן PLV במינון גבוה.

השימוש ב-PLV גרר גם עליה מובהקת סטטיסטית בשיעור הסיבוכים, כולל אפיזודות של חזה-אויר, היפוקסיה ותת לחץ-דם.  

החוקרים מציעים כי כמה משתנים לא מוכרים וגורמים טכניים תרמו לתוצאה הירודה בחולים שקיבלו PLV, וטוענים כי למרות זאת יתכן ש-PLV עשוי להועיל בתת-קבוצה של חולי ARDS.

חרף התוצאות השליליות, החוקרים מאמינים כי התוצאות יסייעו לקהילה הרפואית בתכנון מחקרים עתידיים בנושא ARDS.

לידיעה במדסקייפ

Am J Respir Crit Care Med 2006;173:882-889.

<!–

–>