ממחקר חדש עולה שלעיתים קרובות מתעכבים האבחנה והטיפול ביתר לחץ דם ריאתי בחולים הסובלים מסקלרודרמה וממחלת רקמת חיבור מעורבת. בהקשר זה, הדגישו החוקרים את החומרה של יל”ד ריאתי ואת ההתקדמות של המחלה למצב בלתי הפיך.

החוקרים סקרו את תיקיהם הרפואיים של 791 חולי סקלרודרמה  או מחלת רקמת חיבור מעורבת. למחקר הפרוספקטיבי נכנסו 669 החולים שלא היה להם תיעוד של יל”ד ריאתי בעבר.

הנבדקים עברו בדיקת אקו דופלר על מנת להעריך את הלחץ הסיסטולי בחדר ימין, כאשר לחץ הגבוה מ-40 מ”מ כספית נדרש לאבחנה של יל”ד ריאתי.

החוקרים מצאו שב-13.3% מהחולים היה הלחץ הסיסטולי המשוער בחדר ימין גבוה מ-40 מ”מ כספית, מתוכם ל-22.5% היתה עדות להגדלה בנפח של חדר ימין וב-28.1% נצפתה הגדלה של העליה הימנית ומקטע הפליטה של חדר שמאל עמד על 61.8.

עוד מצאו החוקרים שהחולים עם יל”ד הריאתי התלוננו על יכולת פחותה לבצע מאמצים בהשוואה לחולים אצלם הלחץ הסיסטולי של חדר ימין היה נמוך מ-40 מ”מ כספית.

מהממצאים הסיקו החוקרים שהשימוש באקו לב בחולים הסובלים ממחלות רקמת חיבור הינו חיוני לאבחון וטיפול ביל”ד ריאתי. “על הרופא לשקול לבצע את בדיקת האקו כבדיקת סקר בחולים הנמצאים בסיכון, מכיוון שגילוי וטיפול מוקדם עשויים למנוע את התקדמות המחלה ואף את התמותה הקשורה בה” הם הוסיפו.

לידיעה