מנתונים שהוצגו במהלך הכנס השנתי מטעם ATS (American Thoracic Society) עולה כי בחולים עם יתר לחץ דם ריאתי על-רקע מחלה תרומבואמבולית כרונית, לא-נתיחה, טיפול תרופתי ב- Macitentan עשוי להוביל לשיפור משמעותי בתנגודת כלי דם ריאתיים ויכולת גופנית.

במחקר הפרוספקטיבי, אקראי, בשם MERIT (Macitentan in the Treatment of Inoperable Chronic Thromboembolic Pulmonary Hypertension), מחצית מ-80 החולים עם יתר לחץ דם ריאתי לא-נתיח בדרגה III או IV לפי סיווג ארגון הבריאות העולמי, חולקו באקראי לטיפול ב- Macitentan במינון 10 מ”ג ביום, למשך 24 שבועות, והמחצית השניה חולקו לקבוצת פלסבו.

מבין המשתתפים שטופלו תרופתית ליתר לחץ דם ריאתי בתחילת המחקר, 96% טופלו במעכבי PDE-5 ו-24% טופלו בפרוסטגלנדינים. תוצא הסיום העיקרי היה תנגודת כלי דם ריאתיים לאחר 16 שבועות, כפי שנקבע כאחוז מהערך בתחילת המחקר.

החוקרים מדווחים כי תנגודת כלי הדם הריאתיים הייתה טובה יותר ב-16% בקבוצת ההתערבות, בהשוואה לקבוצת הפלסבו. לא תועדו הבדלים בין חולים שהמשיכו בטיפול הבסיסי שלהם ובין אלו שלא המשיכו בטיפול זה, או בין הסוגים השונים של טיפול ליתר לחץ דם ריאתי.

השיפור הממוצע במרחק הליכה לשש דקות מתחילת המחקר עד לאחר 24 שבועות היה טוב יותר משמעותית בקבוצת הטיפול ב- Macitentan, בהשוואה לקבוצת הפלסבו (35 לעומת 1 מטרים).

החוקרים בחנו גם שיפור במדד Cardiac Index ומצאו כי היה טוב יותר עם Macitentan, בהשוואה לפלסבו, כמו גם ירידה בלחץ ממוצע בפרוזדור ימין מתחילת המחקר עד לאחר 16 שבועות וברמות NT-proBNP לאחר 24 שבועות.

הטיפול ב- Macitentan נסבל היטב והממצאים היו דומים לפרופיל הבטיחות המוכר של התרופה. שיעורי בצקת היקפית, תופעת לוואי ידועה של Macitentan, היו גבוהים יותר עם Macitentan בהשוואה לפלסבו (22.5% לעומת 10%). עם זאת, במרבית המקרים היה מדובר בחומרה קלה או בינונית.

שיעורי אנמיה היו גם כן גבוהים יותר עם Macitentan (17.5% לעומת 2.5%). במהלך תקופת המחקר, בחולה אחד בכל קבוצה תועדה ירידת המוגלובין מתחת ל-10 גרם/ד”ל.

בקבוצת הטיפול ב- Macitentan לא תועדו מקרים של הפסקת הטיפול או תמותה. בקבוצת הפלסבו, חמישה חולים הפסיקו את הטיפול בשלב מוקדם ושני חולים הלכו לעולמם.

מתוך כנס מטעם ה-ATS

לידיעה במדסקייפ