Public Health and Prevention

תופעת הערפול המוחי של הפוסט קורונה (Medscape’s Long COVID Resource Center)

כאב ראש מיגרנה דיכאון
מחקרים מראים כי נגיף הקורונה עלול לגרום במסגרת תופעות הקורונה המתמשכת (Long COVID) להפרעות הקשורות למוח, ולפגיעה קוגניטיבית המכונה ערפול מוחי

מחקרים מראים כי נגיף הקורונה (COVID-19) עלול לגרום במסגרת תופעות הקורונה המתמשכת (Long COVID) להפרעות הקשורות למוח, ולפגיעה קוגניטיבית המכונה ערפול מוחי (Brain Fog). מחלת האשימוטו, ממנה סובלת קייט וויטלי, בת ה-42, העמידה אותה בסיכון גבוה לסיבוכים לאחר שאובחנה כחיובית לקורונה בתחילת המגיפה. חודשיים לאחר שנדבקה בנגיף, בספטמבר 2022, וויטלי, בעלים של חנות מצליחה למוצרי נייר, החלה לסבול מערפול מוחי שמשפיעה מאוד על מהלך חייה. היא נוטה לשכוח דברים רבים בעבודתה, היא אינה יכולה לסבול רעשים חזקים ודעתה מוסחת עד כדי כך שהיא מתקשה לזכור מה היא עשתה קודם לכן.

ערפול מוחי הוא אחד התסמינים הנפוצים ביותר של הפוסט קורונה, וגם אחד מהתסמינים שכמעט לא ניתנים להבנה. למרות ש-46% מהמטופלים שמאובחנים עם פוסט קורונה מתלוננים על ערפול מוחי, עד כה אין בדיקות סטנדרטיות לאבחון התופעה, ואין גם הנחיות לטיפול בתסמיניה. ד”ר ג’יימס סי ג’קסון, נוירופסיכיאטר בבית הספר לרפואה של אוניברסיטת ונדרבילט, אמר שיש להחליף את המונח ערפול מוחי בפגיעה מוחית נרכשת (ABI – Acquired brain injury) מכיוון שהוא אינו מופיע בהדרגה אלא מתרחש באופן פתאומי, זאת בשונה מהפרעות מוחיות אחרות כגון מחלת האלצהיימר וצורות נוספות של דמנציה שמאופיינות בירידה איטית. כמו כן, ג’קסון אומר כי “ABI היא אבחנה ממשית, בעוד ערפול מוחי לא”.

מחקרים נוספים מסכימים כי פוסט קורנה עלולה להזיק למוח. מחקר שנערך באפריל 2022 מצא ראיות לכך שהנגיף עלול לגרום להפחתה בחומר האפור בחלקים מסוימים של המוח, כולל קליפת המוח הקדם-מצחית (Prefrontal cortex), ההיפותלמוס והאמיגדלה. מחקר אחר מנובמבר 2022 מצא כי בנוסף, חומר לבן, שנמצא עמוק יותר במוח ואחראי לחילופי מידע בין חלקים שונים במוח, עלול להיות גם הוא בסיכון לנזק כתוצאה מהנגיף.

ד”ר גרייס מקומזי, מובילת מחקר ה-Long Covid Recover במערכת הבריאות של בתי החולים האוניברסיטאיים בקליבלנד, אוהיו, אמרה שהצוות שלה מנסה לאתר סמנים ביולוגיים שביכולתם לזהות דלקת מוחית באופן דומה לחוקרים שאיתרו סמנים ביולוגיים כדי לסייע באבחון תסמונת העייפות הכרונית (Chronic fatigue syndrome).

לכתבה ב- Medscape

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

  • האם עודף-משקל מעלה את הסיכון לתמותה בחולים במצב קשה עם COVID-19? (מתוך Obesity)

    האם עודף-משקל מעלה את הסיכון לתמותה בחולים במצב קשה עם COVID-19? (מתוך Obesity)

    במאמר שפורסם בכתב העת Obesity מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי השמנה אינה מלווה בסיכון מוגבר לתמותה בחולים במצב קריטי עם אבחנה של COVID-19. יתרה מזאת, בחולים עם מדד מסת גוף נמוך מ-25 ק”ג/מ2 תועדו שיעורי תמותה גבוהים יותר בהשוואה לאלו עם מדדי מסת גוף גבוהים יותר. מטרת המחקר הנוכחי הייתה לבחון […]

  • היסטוריה של הפלות חוזרות מלווה בסיכון מוגבר להתפתחות דמנציה (Eur J Epidemiol)

    היסטוריה של הפלות חוזרות מלווה בסיכון מוגבר להתפתחות דמנציה (Eur J Epidemiol)

    בנשים עם היסטוריה של הפלות חוזרות תועד סיכון מוגבר להתפתחות דמנציה, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת European Journal of Epidemiology. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי עוד ועוד עדויות מצביעות על הקשר בין היסטוריה פוריות ורביה, כולל גיל הופעת מחזור ווסת ראשון, ולדנות וגיל בעת הופעת מנופאוזה, ובין הסיכון להתפתחות דמנציה. עם זאת, אין […]

  • הפסקת עישון משפרת את תוחלת החיים בכל גיל (Am J Prev Med)

    הפסקת עישון משפרת את תוחלת החיים בכל גיל (Am J Prev Med)

    הפסקת עישון בכל גיל מלווה בהארכת תוחלת החיים הצפויה, כאשר התועלת הרבה ביותר תוארה באלו שהפסיקו לעשן בגיל צעיר, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת American Journal of Preventive Medicine. החוקרים בחנו את ההשפעות המזיקות של עישון וההשפעה החיובית של הפסקת עישון על תוחלת החיים במבוגרים בגילאי 35-75 שנים. שיעורי התמותה הספציפיים לגיל לפי […]

  • האם חרדה מעלה את הסיכון למחלת פרקינסון? (Br J Gen Pract)

    האם חרדה מעלה את הסיכון למחלת פרקינסון? (Br J Gen Pract)

    בחולים עם אבחנה של חרדה סיכון גבוה כפליים להתפתחות מחלת פרקינסון, בהשוואה לאלו ללא הפרעת חרדה, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת British Journal of General Practice. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי חרדה הינה מאפיין ידוע של השלבים המוקדמים של מחלת פרקינסון, אך אין מידע אודות הסיכון העתידי למחלת פרקינסון באלו עם הופעה חדשה […]

  • מנהל המזון והתרופות האמריקאי אישר תכשיר ביוסימילאר שלישי של Ustekinumab (מתוך הודעת ה-FDA)

    מנהל המזון והתרופות האמריקאי אישר תכשיר ביוסימילאר שלישי של Ustekinumab (מתוך הודעת ה-FDA)

    מנהל המזון והתרופות האמריקאי (Food and Drug Administration) הודיע על אישור Ustekinumab-ttwe (או Pyzchiva) כתכשיר ביוסימילאר שלישי של Ustekinumab (סטלרה) לטיפול במגוון מצבים דלקתיים. בנוסף, הסוכנות קבעה באופן זמני כי התרופה אינה שונה מהתכשיר המקורי וצעד זה יאפשר לרוקחים בארצות הברית להחליף את התכשיר הביוסימילאר בתכשיר המקור ללא תלות במרשם שניתן מהרופא. התכשיר Ustekinumab-ttwe, אנטגוניסט […]

  • מנהל המזון והתרופות האמריקאי אישר את Donanemab לטיפול במחלת אלצהיימר מוקדמת (מתוך הודעת ה-FDA)

    מנהל המזון והתרופות האמריקאי אישר את Donanemab לטיפול במחלת אלצהיימר מוקדמת (מתוך הודעת ה-FDA)

    מנהל המזון והתרופות האמריקאי (Food and Drug Administration) אישר את הטיפול ב- Donanemab, תכשיר כנגד-עמילואיד, הניתן פעם כעירוי תוך-ורידי אחת לחודש למבוגרים עם מחלת אלצהיימר תסמינית בשלב מוקדם, כולל ליקוי קוגניטיבי קל או דמנציה קלה עם הוכחה פתולוגית לעמילואיד. המומחים מסבירים כי Donanemab אחת לחודש הינו הטיפול הראשון והיחיד כנגד נגעי עמילואיד עם הוכחות התומכות […]

  • הופעה מוקדמת של סרטן מעי גס ורקטום אינה מחייבת מעקב הדוק יותר (Clin Gastro & Hepatol)

    הופעה מוקדמת של סרטן מעי גס ורקטום אינה מחייבת מעקב הדוק יותר (Clin Gastro & Hepatol)

    בהשוואה לחולים עם אבחנה של סרטן מעי גס ורקטום בגיל אופייני, באלו עם הופעה מוקדמת של המחלה הממארת לא תועד סיכון מוגבר למחלה מתקדמת ולכן אין צורך בבדיקות קולונוסקופיה תדירות יותר בהשוואה להמלצות בהנחיות הנוכחיות, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת Clinical Gastroenterology and Hepatology. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי למרות העלייה בהיארעות הופעה […]

  • האם Ubrogepant עדיף על טריפטנים לטיפול במיגרנה? (מתוך הכנס השנתי מטעם ה-AHS)

    האם Ubrogepant עדיף על טריפטנים לטיפול במיגרנה? (מתוך הכנס השנתי מטעם ה-AHS)

    בחולים עם מיגרנה שהחליפו מטיפול פומי בטריפטנים לטיפול ב- Ubrogepant (אוברלוי) דווח על תוצאות טובות יותר, בהשוואה לחולים שבחרו להחליף לתכשיר אחר ממשפחת טריפטנים, כך עולה מנתונים שפורסמו במהלך הכנס השנתי מטעם ה-American Headache Society. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי מרבית ההנחיות לטיפול בארצות הברית ממליצות כי חולים ינסו לפחות שני טריפטנים שונים לפני נסיון […]

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה