אירועים איסכמיים חולפים עלולים להוביל להתפתחות תסמונת דחק בתר-חבלתית (Stroke)

כ-30% מהחולים לאחר אירוע איסכמי חולף (TIA או Transient Ischemic Attack) מפתחים תסמונת דחק בתר-חבלתית (PTSD או Post-Traumatic Stress Disorder), כך עולה מנתונים שפורסמו במהדורת נובמבר בכתב העת Stroke.

בחולים שאינם מתמודדים היטב עם אירוע איסכמי חולף ומעריכים ביתר את הסיכון העתידי לאירוע מוחי, מצויים בסיכון מוגבר לתסמונת דחק בתר-חבלתית. עם זאת, דיכאון, חרדה, או בריאות גופנית ירודה מעלים גם הם את הסיכון הנ”ל.

מדגם המחקר כלל 108 חולים מגרמניה עם אירוע איסכמי חולף. שלושה חודשים לאחר האירוע, הם השלימו שאלונים לדירוג-עצמי להערכת תסמונת דחק בתר-חבלתית, חרדה, דיכאון, איכות חיים, גישות התמודדות וידע רפואי.

32 מהחולים (29.6%) סווגו כבעלי תסמונת דחק בתר-חבלתית, שיעור גבוה פי עשר מזה שתועד בסקר שנערך לאחרונה באוכלוסיה בגרמניה.

מבין 108 המשתתפים, איכות החיים הנפשית הייתה נמוכה משמעותית ב-15 חולים (13.9%) ואיכות החיים הגופנית הייתה נמוכה משמעותית בשבעה חולים (6.5%), בהשוואה למדגם משתתפים בריאים.

בחולים עם אירוע איסכמי חולף ותסמונת דחק בתר חבלתית מדדי דיכאון וחרדה היו גבוהים יותר משמעותית, עם איכות חיים גופנית ונפשית ירודות, בהשוואה למקביליהם ללא תסמונת דחק בתר חבלתית.

בנוכחות אירוע איסכמי חולף ודיכאון נרשמה עליה משמעותית בנטל הפסיכולוגי של המטופל; לכן, לא מפתיע כי בחולים לאחר אירוע איסכמי חולף עם תסמונת דחק בתר חבלתית תחושת איכות החיים הייתה נמוכה יותר.

בחולים עם גישות התמודדו תשליליות, דוגמת הכחשת בעיה, האשמה עצמית, או פניה לסמים להקלה, ובאלו שהעריכו ביתר את הסיכון לאירוע מוחי, קיים גם כן סיכון מוגבר להתפתחות תסמונת דחק בתר-חבלתית.

ייעוץ טוב יותר למטופלים בנוגע לסיכון ובאשר לגישות התמודדות חיוביות עם אירוע איסכמי חולף עשויים לסייע בנושא.

החוקרים מאמינים כי זהו המחקר הרשאון להערכת השכיחות של תסמונת דחק בתר-חבלתית במדגם חולים לאחר אירוע איסכמי חולף בלבד. מאחר וחולים אלו סובלים מתסמינים נוירולוגיים זמניים בלבד, החולפים לחלוטין ללא שארית נזק מוחי, הממצאים לפיהם קיימת שכיחות מוגברת של תסמונת דחק בתר-חבלתית ותפקוד פסיכו-סוציאלי ירוד מצדיקים מאמצים ממוקדים בנושא.

Stroke. 2014;45:3360-3366

לידיעה במדסקייפ

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

אוטמים מוחיים בטריטוריות מרובות, טיפול נוגד קרישה והישנות לאחר שבץ קריפטוגני: ניתוח תת־קבוצה של מחקר ARCADIA

אוטמים מוחיים בטריטוריות מרובות, טיפול נוגד קרישה והישנות לאחר שבץ קריפטוגני: ניתוח תת־קבוצה של מחקר ARCADIA

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|10/09/2026

שבץ קריפטוגני (שבץ ממקור לא ידוע) הוא אתגר טיפולי משמעותי. כאשר בבדיקות הדמיה (כמו MRI) מזוהים אוטמים (מוחיים) ביותר מטריטוריה כלי דם אחת, הדבר מעלה חשד סביר למקור תסחיפי מהלב (Cardioembolism)

התערבויות בעורק קרום המוח האמצעי (Middle Meningeal Artery) עבור כאבי ראש עמידים לטיפול: הצורך בניסוי אקראי מבוקר

התערבויות בעורק קרום המוח האמצעי (Middle Meningeal Artery) עבור כאבי ראש עמידים לטיפול: הצורך בניסוי אקראי מבוקר

מקור: Journal of NeuroInterventional Surgery
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|06/09/2026

המאמר דן בגישה טיפולית חדשנית ומבטיחה לכאבי ראש כרוניים ועמידים (כגון מיגרנות קשות או כאבי ראש מקבציים), המבוצעת באמצעות צנתור זעיר־פולשני של עורק קרום המוח האמצעי (MMA)

מניעה שניונית לאחר שבץ מוחי איסכמי

מניעה שניונית לאחר שבץ מוחי איסכמי

מקור: NEJM
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|01/09/2026

המאמר סוקר את העדכונים האחרונים ואת הגישות הטיפוליות המוכחות למניעת אירוע מוחי חוזר אצל מטופלים שכבר חוו שבץ איסכמי או אירוע מוחי חולף (TIA)

יעילות ובטיחות קיוּוִיוִיק Daridorexant (QUVIVIQ) לטיפול באינסומניה

יעילות ובטיחות קיוּוִיוִיק Daridorexant (QUVIVIQ) לטיפול באינסומניה

מקור: Lancet Neurology
מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|25/08/2026

אינסומניה כרונית היא הפרעה שכיחה הפוגעת לא רק במשך ובאיכות השינה, אלא גם בתפקוד היומי, בערנות, בריכוז ובאיכות החיים. למרות זמינותם של טיפולים ותיקים, קיים צורך בפתרונות המסייעים לשפר את השינה בלי לפגוע בתפקוד ביום שלאחר מכן ובלי לגרום להתמכרות

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן