בכתב העת JAMA פורסם מחקר ממנו עולה כי בקרב אנשים שנאלצו לעזוב את בתיהם וקהילתם בשל מלחמה שכיחות גבוהה של הפרעות נפשיות, כולל דיכאון, חרדה ותסמונת דחק בתר-חבלתית.
מהמחקר עולה כי תושבי סרי-לנקה שנאלצו לעזוב את בתיהם במהלך מלחמת האזרחים בשנים 1983-2009 סבלו מגורמי דחק שונים, כולל חוסר-בטחון, התדרדרות תנאי המגורים, אובדן שירותים.
החוקרים ערכו סקר בריאות בתקופה שבין יולי ועד ספטמבר 2009, שהתמקד בתושבי אזור ג’פנה, במטרה להעריך את הקשר בין עזיבת מקום המגורים ובין שכיחות הפרעות נפשית על-רקע מלחמות.
מדגם המחקר כלל 1517 משקי בית ובחנו את שכיחות תסמונת דחק בתר-חבלתית, חרדה ודיכאון. מבין אלו, 1409 משתתפים השיבו לסקר. 80 משתתפים (2%) התגוררו בהווה מחוץ למקום מגוריהם, 539 משתתפים (29.5%) התיישבו מחדש לאחרונה ו-790 משתתפים (68.5%) התגוררו זמן רב במחנות.
החוקרים מצאו כי בקרב משתתפים שהתגוררו בהווה מחוץ למקום מגוריהם תועדה שכיחות מוגברת של תסמינים של שלוש ההפרעות הנפשיות, בהשוואה לאלו שמעולם לא עזבו את מקום מגוריהם או שהיו מחוץ למקום מגוריהם במשך למעלה מעשר שנים. בדומה, בקרב אלו שהתיישבו לאחרונה מחדש תועדה שכיחות מוגברת של תסמינים המתאימים לתסמונת דחק בתר-חבלתית.
שכיחות תסמונת דחק בתר-חבלתית עמדה על 7%, שכיחות חרדה עמדה על 32.6% ושכיחות דיכאון על 22.2%.
מניתוח מתוקנן של הממצאים עולה כי הסיכויים לתסמיני דיכאון, חרדה ותסמונת דחק בתר-חבלתית היו גבוהים יותר משמעותית בקרב אלו שהתגוררו במחנות, בהשוואה לתושבים ששהו זמן רב במקום, והסיכויים לתסמינים בקרב אלו שהתיישבו מחדש לאחרונה היו גבוהים יותר בהשוואה לתושבים ששהו במקום זמן רב.
בקרב נשים תועד סיכון מוגבר לתסמיני חרדה ודיכאון, ובקרב משתתפים בגילאים מתקדמים יותר שכיחות תסמונת דחק בתר-חבלתית הייתה גבוהה יותר, כמו גם תסמיני דיכאון וחרדה.
החוקרים מסכמים וכותבים כי לעיתים עזיבת מקום מגורים הינה אירוע טראומטי, וייתכן וזהו האירוע האחראי לקשר שתועד במחקר.
JAMA. 2011;306:522-531
e-Med Tools
קצר קולע וממוקד
e-Med סמינרים
אי-מד תחקירים
Medscape Tools
Journal Club
מרכזי מידע ושירות
Facebook
מידע למפרסם
מאגר תרופות
מאגר אנשי המקצוע
אינדקס שימושי
חדשות משה"ב
eMed HealthClub
מחקרים קליניים
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!