Psychiatry Other

גורמי סיכון לאבחנה של ADHD במבוגרים (BMC Psychiatry)

מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת BMC Psychiatry עולה כי הפרעות פסיכיאטריות וטיפולים כנגד מחלות פסיכיאטריות מלווים בסיכון מוגבר משמעותית לאבחנה של הפרעת קשב, ריכוז והיפראקטיביות (Attention Deficit/Hyperactivity Disorder, או ADHD) במבוגרים בארצות הברית.

ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי הכרת גורמי סיכון ל-ADHD עשויה לסייע באבחנה מוקדמת של הפרעת הקשב והריכוז; עם זאת, אין מחקרים רבים להערכת מגוון גורמי סיכון אפשריים ל-ADHD במבוגרים. מטרת המחקר הייתה לבחון גורמי סיכון הקשורים עם אבחנה חדשה של ADHD במבוגרים בארצות הברית.

מדגם המחקר כלל מבוגרים ממאגר IQVIA PharMetrics Plus בתקופה שבין תחילת אוקטובר בשנת 2015 ועד סוף חודש ספטמבר בשנת 2021 אשר סווגו כמבוגרים עם ADHD (לפחות שתי אבחנות של ADHD) ומבוגרים ללא ADHD, ביחס 1:3 בין מקרים לביקורות. גורמי סיכון לאבחנה חדשה של ADHD נבחנו לאורך תקופה של 12 חודשים.

מדגם החולים עם ADHD כלל 337,034 מבוגרים (גיל ממוצע של 35.2 שנים; 54.5% נשים) וקבוצת הביקורת כללה 1,011,102 מבוגרים ללא ADHD (גיל ממוצע של 44 שנים; 52.4% נשים).

במהלך התקופה שסביב האבחנה, המחלות הפסיכיאטרית הנפוצות ביותר במדגם החולים עם ADHD לעומת אלו ללא ADHD כללו הפרעות חרדה (34.4% לעומת 11.1%) והפרעות דיכאון (27.9% לעומת 7.8%). בהתאם, שיעור גבוה יותר של מבוגרים עם ADHD נטלו טיפול תרופתי כנגד חרדה (20.6% לעומת 8.3%) ונוגדי-דיכאון (40.9% לעומת 15.8%).

גורמי סיכון מרכזיים שנקשרו עם סיכון מוגבר ל-ADHD כללו את מספר המחלת הפסיכיאטריות (יחס סיכויים של 1.41 בנוכחות מחלה פסיכיאטרית אחת; יחס סיכויים של 1.45 בנוכחות שתי מחלות ומעלה), כמו גם הפרעות פסיכיאטריות ספציפיות, כולל הפרעות אכילה והזנה (יחס סיכויים של 1.88), הפרעה דו-קוטבית (יחס סיכויים של 1.50), הפרעות דכאון (יחס סיכויים של 1.37), הפרעות על-רקע דחק וטראומה (יחס סיכויים של 1.27), הפרעות חרדה (יחס סיכויים של 1.24), טיפול בנוגדי-דיכאון (יחס סיכויים של 1.87) ונוגדי-חרדה (יחס סיכויים של 1.40), כמו גם לפחות ביקור אחד לצורך פסיכותרפיה (יחס סיכויים של 1.70), ביקור מומחה (יחס סיכויים של 1.30), או לפחות 10 ביקורים במרפאות חוץ (יחס סיכויים של 1.51).

הסיכון הצפוי ל-ADHD במבוגרים עם הפרעות חרדה ודיכאון מטופלות עמד על 81.9%.

החוקרים מסכמים וכותבים כי ממצאי המחקר מעידים כי בדיקות סקר של חולים עם גורמי סיכון ל-ADHD עשויות לסייע באבחנה מוקדמת ומתן טיפול הולם כנגד הפרעת קשב, ריכוז והיפראקטיביות.

BMC Psychiatry, Nov 23, 2023

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

  • היסטוריה של מיגרנה אינה מעלה את הסיכון למחלת פרקינסון בנשים (Neurology)

    היסטוריה של מיגרנה אינה מעלה את הסיכון למחלת פרקינסון בנשים (Neurology)

    היסטוריה של מיגרנה אינה מלווה בסיכון מוגבר למחלת פרקינסון בנשים, ללא תלות בתדירות כאבי ראש או סוג המיגרנה, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת Neurology. החוקרים בחנו את הנתונים אודות 39,312 נשים ממקצועות הבריאות בגילאי 45 שנים ומעלה, ללא היסטוריה של מחלת פרקינסון, שלקחו חלק במחקר Women’s Health Study בין 1992 ועד 1995 […]

  • תוצאות מבטיחות לאפליקציית CBT לטיפול במבוגרים צעירים עם חרדה (JAMA Netw Open)

    תוצאות מבטיחות לאפליקציית CBT לטיפול במבוגרים צעירים עם חרדה (JAMA Netw Open)

    אפליקציה מונחית-עצמית למכשיר הנייד לטיפול קוגניטיבי-התנהגותי (Cognitive Behavioral Therapy, או CBT) מלווה בירידה משמעותית בתסמיני חרדה במבוגרים צעירים עם הפרעות חרדה לאחר שלושה שבועות, עם המשך שיפור לאורך 12 שבועות, כך עולה מתוצאות מחקר אקראי חדש שפורסמו בכתב העת JAMA Network Open. מדגם המחקר כלל 59 מבוגרים בגילאי 18-25 שנים (גיל ממוצע של 23 שנים; […]

  • בדידות מלווה בסיכון מוגבר לתמותה בקרב מבוגרים ששרדו מחלה ממארת (J Nat Comprehensive Cancer Netw)

    בדידות מלווה בסיכון מוגבר לתמותה בקרב מבוגרים ששרדו מחלה ממארת (J Nat Comprehensive Cancer Netw)

    במאמר שפורסם בכתב העת Journal of the National Comprehensive Cancer Network עולה כי בדידות מלווה בסיכון מוגבר לתמותה בקרב מטופלים ששרדו מחלה ממארת. בעקבות ממצאי המחקר ממליצים החוקרים לשלב בדיקות סקר לבדידות כחלק מההערכה האונקולוגית של חולי סרטן. מדגם המחקר כלל מבוגרים בגילאי 50 שנים ומעלה ששרדו מחלה ממארת ונכללו במחקר Health and Retirement Study […]

  • וריאנטים גנטיים בחולי פרקינסון נפוצים יותר מכפי שסברו בעבר (Brain)

    וריאנטים גנטיים בחולי פרקינסון נפוצים יותר מכפי שסברו בעבר (Brain)

    וריאנטים גנטיים הקשורים עם מחלת פרקינסון נפוצים יותר מכפי שסברו בעברו ומתוארים ב-13% מהחולים במחלה, כך מדווחים חוקרים במאמר שפורסם בכתב העת Brain. ממצאי המחקר מדגישים את חשיבות בדיקות גנטיות וייעוץ לחולים עם מחלת פרקינסון. המדגם כלל משתתפים שלקחו חלק במחקר PD GENEration, מחקר רב-מרכזי, תצפיתי וקליני המציע בדיקות גנטיות וייעוץ גנטי לחולים עם מחלת […]

  • סיכון מוגבר לאובדנות בקרב בני זוג של חולים עם מחלות ממאירות (JAMA Oncology)

    סיכון מוגבר לאובדנות בקרב בני זוג של חולים עם מחלות ממאירות (JAMA Oncology)

    בני ובנות זוג של חולים עם מחלה ממארת מצויים בסיכון מוגבר לאובדנות, בפרט במהלך השנה הראשונה לאחר אבחנת המחלה הממארת אצל בן/בת זוגם, כך עולה מתוצאות מחקר חדש מדנמרק שפורסמו בכתב העת JAMA Oncology. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי עוד ועוד עדויות מצביעות על מצוקה פסיכולוגית גבוהה יותר והפרעות פסיכיאטריות משמעותיות בקרב בני ובנות זוג […]

  • אובדן שמיעה ונוירופתיה עלולים לקצר את תוחלת החיים בקשישים (J Am Geriatrics Society)

    אובדן שמיעה ונוירופתיה עלולים לקצר את תוחלת החיים בקשישים (J Am Geriatrics Society)

    אובדן שמיעה תלוי-גיל ונוירופתיה היקפית בקשישים מקצרת את תוחלת החיים הן באופן ישיר והן באופן עקיף דרך השפעה על שיווי משקל ויציבות, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת Journal of the American Geriatrics Society. במסגרת המחקר בחנו החוקרים את הנתונים אודות 793 קשישים ממרפאות ראשוניות שלקחו חלק במחקרי OKLAHOMA Studies בשנת 1999. המשתתפים השלימו […]

  • האם חיסון כנגד COVID מעלה את הסיכון להתלקחות טרשת נפוצה? (Neurology)

    האם חיסון כנגד COVID מעלה את הסיכון להתלקחות טרשת נפוצה? (Neurology)

    מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת Neurology עולה כי חיסון כנגד COVID-19 אינו מלווה בעליה בסיכון להתלקחות טרשת נפוצה. עם זאת, תוארה עליה קטנה בסיכון להתלקחות לאחר קבלת מנת דחף כנגד COVID-19 באלו עם טרשת נפוצה פעילה. החוקרים השלימו מחקר תצפיתי שהתבסס על נתונים ממאגר French National Health Data System וזיהו 124,545 חולים עם טרשת נפוצה, […]

  • טיפול ב-Ofatumumab טוב יותר מ-Teriflunomide לטיפול בטרשת נפוצה התקפית-הפוגתית באוכלוסיות שונות (Neurology)

    טיפול ב-Ofatumumab טוב יותר מ-Teriflunomide לטיפול בטרשת נפוצה התקפית-הפוגתית באוכלוסיות שונות (Neurology)

    במאמר שפורסם בכתב העת Neurology מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי הנוגדן החד-שבטי Ofatumumab (קיסימפטה) יעיל יותר מהתכשיר האימונו-מודולטורי  Teriflunomide(אובג’יו) בהשגת הפוגה בחולים עם טרשת נפוצה התקפית-הפוגתית, באוכלוסיות מרקע אתני שונה. החוקרים השלימו ניתוח פוסט-הוק של מחקר ASCLEPIOS I ו-ASCLEPIOS II להשוואת היעילות והבטיחות של Teriflunomide לעומת Ofatumumab בחולים עם טרשת נפוצה […]

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה