בחולים עם פסוריאזיס המקבלים טיפול ביולוגי קיים סיכון מוגבר להתפתחות דלקת מפרקים פסוריאטית (Psoriatic Arthritis), בהשוואה לאלו המקבלים טיפולים אחרים או אינם נוטלים טיפול תרופתי למחלת העור, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת Annals of the Rheumatic Diseases.

במסגרת המחקר ביקשו החוקרים לבחון את הקשר בין טיפול ביולוגי לפסוריאזיס ובין היארעות אבחנה של דלקת מפרקים פסוריאטית. הם השלימו מחקר עוקבה רטרוספקטיבי שהתבסס על מאגר OptumInsights Electronic Health Record Database לשנם 2006 ו-2017 בקרב חולים עם פסוריאזיס בגילאי 16-90 שנים, אשר החלו טיפול כנגד מחלת העור (טיפול פומי, טיפול ביולוגי או פוטותרפיה). היארעות דלקת מפרקים פסוריאטית נקבעה בכל קבוצת טיפול וניתוח סטטיסטי שימש להערכת הסיכון עם טיפול ביולוגי לעומת טיפול פומי או פוטותרפיה.

מבין 193,709 חולים עם פסוריאזיס וללא דלקת מפרקים פסוריאטית, החוקרים זיהו 14,569 חולים שהחלו טיפול ביולוגי ו-20,321 חולים שהחלו טיפול פומי או פוטותרפיה. גיל המשתתפים הממוצע היה צעיר יותר בקרב אלו שהחלו טיפול ביולוגי, בהשוואה לאלו שהחלו טיפול פומי/פוטותרפיה (45.9 לעומת 49.8 שנים, בהתאמה).

שיעורי היארעות דלקת מפרקים פסוריאטית, ללא תלות בחשיפה לטיפול, עמדו על 9.75 מקרים ל-1,000 שנות-אדם, בהשוואה ל-77.26 מקרים ל-1,000 שנות-אדם בקרב אלו שקיבלו טיפול ביולוגי, 61.99 מקרים ל-1,000 שנות-אדם בקרב חולים תחת טיפול פומי, 26.11 מקרים ל-1,000 שנות-אדם תחת פוטותרפיה ו-5.85 מקרים ל-1,000 שנות-אדם בקרב אלו ללא מרשם לאף אחד מהטיפולים הללו.

לאחר תקנון רב-משתני, יחס הסיכון המתוקן לדלקת מפרקים פסוריאטית עם טיפול ביולוגי עמד על 4.48 (רווח בר-סמך 95% של 4.23-4.75), בהשוואה לטיפול פומי או פוטותרפיה. לאחר PSM (Propensity Score Matching), יחס הסיכון עמד על 2.14 (רווח בר-סמך 95% של 2.00-2.28).

החוקרים מסכמים וכותבים כי במחקר הרטרוספקטיבי הנוכחי, טיפול ביולוגי נקשר עם התפתחות דלקת מפרקים פסוריאטית בחולים עם פסוריאזיס. לאור מגבלות המחקר הרטרוספקטיבי וערפלנים אפשריים, הם קוראים להשלים מחקרים פרוספקטיביים במטרה לתת מענה לסוגיה חשובה זו.

Annals of the Rheumatic Diseases Published Online First: 06 October 2021