Psoriasis

הערכת תוצאות הטיפול במעכבי TNF בחולים עם דלקת מפרקים פסוריאטית בתנאים מציאותיים (J Rheumatol)

פסוריאזיס

במאמר שפורסם בכתב העת Journal of Rheumatology מדווחים חוקרים על ממצאי מחקר תצפיתי חדש, מהם עולה כי בתנאי העולם האמיתי, טיפול במעכבי TNF בחולים עם דלקת מפרקים פסוריאטית (PsA-Psoriatic Arthritis) לווה בשיעורי הישרדות תרופתית (Drug Survival) גבוהים לאחר ארבע שנים. יתרה מזאת, הצורך בטיפול בגלוקוקורטיקואידים לאיזון מחלה פעילה היה קטן יותר עם הזמן.

החוקרים בחרו לערוך מחקר תצפיתי להערכת התוצאות הקליניות ארוכות הטווח של טיפול ב-Adalimumab (יומירה), Etanercept (אנברל)    ו-Infliximab (רמיקד), בחולים עם דלקת מפרקים פסוריאטית. מדגם המחקר כלל 420 חולים ב-PsA, שלא קיבלו טיפול ביולוגי קודם, אובחנו עם דלקת מפרקים היקפית והחלו טיפול באחת משלוש התרופות. הישרדות תרופתית הוערכה באמצעות אנליזת קפלן-מאייר , כשניתוח סטטיסטי מסוג רגרסיית Cox שימש להערכת גורמים בסיסיים מנבאים הפסקת טיפול תרופתי. השכיחות של טיפול מקביל בגלוקוקורטיקואידים והמינון היומי הממוצע שלהם הושוו באמצעות מבחן chi-square ומדידות ANOVA חוזרות לאורך 4 שנים.

מהתוצאות עולה כי לאחר ארבע שנים, שיעורי ההישרדות הכוללים של טיפול ראשון במעכב TNF עמדו על 51%, אך גבוהים יותר משמעותית עם Etanercept (58.9%), בהשוואה ל-Adalimumab (43.9%) או Infliximab (44%, P=0.003). בחולים שנטלו Etanercept תועד יחס הסיכון הנמוך ביותר להפסקת תרופה (יחס סיכון של 0.57, ברווח בר סמך ב-95% הסתברות של בין 0.34-0.93, p = 0.02). הגורם המנבא המשמעותי ביותר להפרעה בטיפול התרופתי היה מין נקבה (יחס סיכון של 2.02 , ברווח בר סמך ב-95% הסתברות של בין 1.28-3.2, , p = 0.002). החוקרים זיהו קשר הפוך בין משך המחלה ובין הפסקת הטיפול  התרופתי (יחס סיכון של 0.96, בטווח בין 0.93-0.99,

p = 0.02).

המינון היומי הממוצע לאורך 4 שנים של פרדניזון היה נמוך משמעותית מתחילת המחקר: מ- 5.6 +2.5 ל-4.7 + 1.9  (p=0.01) לאחר שנה אחת , ל-4.0 + 1.8 (p=0.001) לאחר ארבע שנים. בנוסף, בהשוואה למצב בתחילת המחקר (49.6%), נרשמה ירידה משמעותית בשיעור החולים שנטלו גלוקוקורטיקואידים לאחר שנתיים (36.5%, P<0.05), לאחר שלוש שנים (29.9%, p<0.01) ולאחר ארבע שנים (22.6%, p<0.01).

החוקרים מסכמים וכותבים כי מהנתונים הנוכחיים בתנאי העולם האמיתי עולה כי שיעורי ההישרדות התרופתית של מעכבי TNF גבוהים לאחר ארבע שנים. בנוסף לכך, מדגישים החוקרים כי הצורך בגלוקוקורטיקואידים לשליטה בפעילות ה- PsA הייתה נמוכה יותר לאורך זמן תחת הטיפול במעכבי TNF .

J Rheumatol. 2016 May;43(5):911-7

לידיעה ב-PubMed

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה