במאמר חדש שפורסם במהדורת ינואר של כתב העת Journal of the American Academy of Orthopedic Surgeons מדווחים מומחים כי לטיפול אגרסיבי ומוקדם בתרופות ביולוגיות תועלת בטיפול בחולים עם Psoriatic Arthritis וכי במידה ונדרשת התערבות ניתוחית להקלה בכאב או להשבת תפקוד, אזי נדרשת תשומת לב ייחודית למניעת זיהומים לאחר הניתוח.
החוקרים מסבירים כי השילוב של מעכבי TNF (Tumor Necrosis Factor) עם DMARD (Disease Modifying Antirheumatic Drugs) מהווה כיום את הבסיס לטיפול. יש להתחיל בהתערבות אגרסיבית ומוקדמת. תרופות ביולוגיות משתלמות מבחינת עלות-תועלת מאחר שהן מפחיתות או מעכבות את התקדמות הרס מפרקי המוביל להגבלה בתפקוד.
ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי Psoriatic Arthritis הינה מחלת מפרקים דלקתית כרונית, ששכיחותה בקרב חולי פסוריאזיס נעה סביב 6-48%. אין קורלציה בין דלקת המפרקים ובין היקף המחלה העורית. הממצאים הרדיוגרפיים הקלאסיים במפרקים כוללים ארוזיות, הגבלה בתנועות המפרק ודלקת של מעטפת העצם (Fluffy Periostitis). ייתכנו גם דפורמציות אופייניות ספציפיות דוגמת Pencil-in-Cup בעצמות האצבעות.
למחלה לרוב מהלך מתון, אך עד 47% מהמקרים מתקדמים לדלקת מפרקים הרסנית, בה התהליך הדלקתי מוביל לארוזיות ואובדן ארכיטקטורת המפרק.
עיקר הטיפול במחלה מושתת על תרופות ביולוגיות (כלומר, מעכבי TNF) בשילוב עם DMARD. בחולים עם הרס מפרקי בשלב-סופני נדרשת לעיתים התערבות ניתוחית להקלה בכאב והשבת תפקוד. בחולים עם תסמינים מינימאליים במערכת שריר-שלד, טיפול קו-ראשון כולל עדיין תרופות ממשפחת NSAID (Nonsteroidal Anti-Inflammatory Drugs) ו-DMARD (דוגמת מתוטרקסט). על רופאים המטפלים בחולי פסוריאזיס עם תסמינים מוסקולוסקלטליים לשמור על דרגת חשד גבוהה לנוכחות Psoriatic Arthritis.
הכותבים מדגישים את חשיבות שיתוף הפעולה בין המנתחים, הריאמטולוגים, רופאי העור ורופאים אחרים, במטרה לקבוע את התזמון ההולם להפסקת והשבת טיפול ב-DMARD סביב הניתוח. לפני הניתוח ייתכן ויידרשו טיפולים מקומיים או סיסטמיים לטיפול בנגעים העוריים בסמוך לאתר הניתוח.
על מנתחים אורתופדים להכיר את גורמי הסיכון והסיבוכים האפשריים (דוגמת הפרעה בריפוי פצע וסיכון מוגבר לזיהומים) בחולים עם Psoriatic Arthritis. הנתונים הנוגעים לסיבוכים לאחר ניתוח בחולים אלו עדיין מוגבלים לסדרות מקרים קטנות, אך על רופאים להיות מודעים למספר גורמים. הוכח כי נגעים עוריים של פסוריאזיס מכילים ריכוזים גדולים של חיידקים, ובמידת האפשר, יש להקפיד על ביצוע חתכים מסביב לאזורים אלו. כמו כן, בחולים המטופלים בתרופות לדיכוי חיסוני קיים סיכון מוגבר לזיהומים לאחר הניתוח וייתכנו גם סיבוכי פצע.
הכותבים קוראים לערוך מחקרים נוספים במטרה להבין את הקשר בין Psoriatic Arthritis והסיכון המוגבר לזיהומים לאחר הניתוח.
e-Med Tools
קצר קולע וממוקד
e-Med סמינרים
אי-מד תחקירים
Medscape Tools
Journal Club
מרכזי מידע ושירות
Facebook
מידע למפרסם
מאגר תרופות
מאגר אנשי המקצוע
אינדקס שימושי
חדשות משה"ב
eMed HealthClub
מחקרים קליניים
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!