ממחקר חדש שתוצאותיו פורסמו בכתב העת The British Journal of Dermatology עולה כי בחולים עם פסוריאזיס לא נרשמה הפחתה בסיכון לאוטמים לבביים עם טיפול תרופתי סיסטמי, בהשוואה לקבוצת חולים לאחר טיפולי פוטותרפיה.
לדברי החוקרים, פסוריאזיס הינו גורם סיכון בלתי-תלוי למחלות לב וכלי דם, ככל הנראה על-רקע תהליך דלקתי מערכתי. טיפול בנוגדי-דלקת עשוי באופן תיאורטי להפחית את הסיכון למחלות לב וכלי דם, ומנתונים מוקדמים בנושא עולה כי הטיפול עשוי להפחית את היארעות גורמי סיכון קרדיווסקולאריים.
במסגרת המחקר הנוכחי ביקשו החוקרים להעריך את ההשפעה של טיפול נוגד-דלקת על הסיכון לאוטם לבבי חד בחולים עם פסוריאזיס בדרגה בינונית-עד-חמורה.
החוקרים התבססו על נתונים מחברות הביטוח בארצות הברית, להשוואת חולי פסוריאזיס בגיל 18 ומעלה, תחת טיפול סיסטמי בתרופות אימונו-מודולטוריות (מתוטרקסט, ציקלוספורין, Alefacept, Efalizumab, Adalimumab, Etanercept ו-Infliximab) אל מול קבוצת ביקורת לה ניתן טיפול פוטותרפיה (UVB), לו השפעה נוגד-דלקת מעטה ברמת המערכתית.
מדגם המחקר כלל למעלה מ-25,000 חולים עם פסוריאזיס, שקיבלו טיפול סיסטמי או טיפול פוטותרפיה. החוקרים מדווחים על מגמה לפיה חלה עליה בסיכון לאוטם לבבי בקבוצת הטיפול הסיסטמי, אך ללא הבדל משמעותית בסיכון הכולל לאוטם לבבי (HR = 1.33). בנוסף, זוהתה אינטראקציה משמעותית עם הגיל: בחולים מתחת לגיל 50, יחס הסיכון לאוטם לבבי תחת טיפול מערכתי עמד על 0.65 ובחולים בגילאי 50-74 שנים עמד על 1.37.
החוקרים מסכמים וכותבים כי בסיכומו של דבר, טיפול סיסטמי כנגד פסוריאזיס לא הביא להפחתת הסיכון לאוטמים לבביים, בהשוואה לטיפול פוטותרפי. החוקרים מציינים כי ייתכנו הבדלים בסיכון לאוטמים לבביים, בהתאם לגיל החולים.
The British Journal of Dermatology
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!