במהדורת אוקטובר של כתב העת Journal of Urology מתפרסמים צמד מאמרים בעד ונגד טיפול מקומי לסרטן ערמונית, שנועד להרוג תאי סרטן תוך צמצום תופעות לוואי. המחלוקת התגלעה בעקבות החלטת מנהל המזון והתרופות האמריקאי לאשר מכשיר HIFU (High Intensity Focused Ultrasound) לאבלציה של רקמת הערמונית.

אעפ”י שההתקן נדחה בעבר ע”י פאנל גסטרואנטרולוגים-אורולוגים מטעם ה-FDA, הוא מקובל מאוד לשימוש מחוץ לארצות הברית.

ד”ר אמברטון מלונדון כותב כי הוא משתמש ב-HIFU מזה כשמונה שנים וטוען כי ההתקדמות באמצעי ההדמיה והביופסיה אפשרו סיווג מדויק יותר של החולים. תגובה הולמת לכך היא הרחבת מכלול החולים כך שניתן יהיה לשיפור גדול ככל הניתן במאזן סיכון-תועלת בכל מקרה.

מנגד, ד”ר גונזלגו ממיאמי קבע כי טיפול מקומי אינו אופטימאלי מאחר וסרטן ערמונית הינו גידול מולטי-פוקאלי וכי הרעיון לפיו טיפול בנגע המטרה טוב כמו טיפול בערמונית כולה אינו נתמך ע”י עדויות מוצקות. ד”ר אמברטון טען כי מרבית הגידולים הם מולטי-פוקאלים, אך התצפית המעניינת היא כי מרבית המוקדים הקטנים אינם מתקדמים. קשה לקבוע את החשיבות של גידולים מולטי-פוקאלים ודרושים מחקרים גדולים להערכת התוצאות בחולים לאחר טיפול מוקדי בהשוואה לחולים לאחר ניתוח או טיפול קרינתי.

ד”ר גונזלגו הסביר בראיון כי הוא מסכים כי דרוש טיפול סלקטיבי יותר ושיפור ריבוד הסיכונים של החולים עם סרטן ערמונית. עם זאת, הוא הביע חשש מפני גישת HIFU, הכוללת אפיון של המחלה בתוך בלוטת הערמונית. הוא מציע כי שיפור אמצעי הטכנולוגיה, הדמיה מולקולארית/תפקודית, או שימוש בבדיקות מולקולאריות חדשות יותר לסרטן ערמונית, עשויים לסייע בריבוד החולים במונחים של הסיכון של סרטן הערמונית.

אחת הסכנות האפשריות של טיפול מוקדי היא תת-טיפול במחלה בעלת משמעות קלינית, העשויה להשפיע לרעה על תוצאות הטיפול בחולים. יתרה מזאת, אפשרויות טיפול הצלה לאחר טיפול מוקדי הן מוגבלות.

ישנן שתי שאלות עיקריות שנותרו ללא מענה בכל הנוגע לטיפול מוקדי לסרטן ערמונית. אחד נוגעת להשפעה של גידולים מולטי-פוקאליים והשניה נוגעת לסיכון להתפתחות נגעים משניים.

J Urol. 2015;194:875-876, 876877

לידיעה במדסקייפ