רשת ה-NCCN (National Comprehensive Cancer Network) פרסמה עדכון להנחיות בנושא סרטן ערמונית, הכולל שלושה שינויים עיקריים, הנוגעים לבדיקות הדמיה, בדיקות מולקולאריות וטיפול סיסטמי במחלה עמידה לסירוס.
בנוגע לבדיקות הדמיה פורסמה המלצה חדשה בנוגע לשימוש בבדיקת PET לסריקת עצמות וסוג בדיקת MRI לבדיקות הדמיה של הבלוטה. בדיקת Multiparametric MRI (mpMRI) עשויה לשמש לקביעת שלב ומאפייני הגידול ולהעריך טוב יותר את הסיכון בגברים בהם שוקלים אפשרות מעקב פעיל. בדיקות mpMRI עשויות לסייע גם למעקב אחר גברים תחת מעקב פעיל, המלצה שאינה כלולה בהנחיות מטעם ה-NCCN.
מאחר וגברים כה רבים אינם מעוניינים בביופסיות מחט מרובות של הערמונית כחלק מתכניות המעקב הפעיל, יש מומחים המשתמשים בבדיקות MRI להערכה חוזרת של שלב הגידול לניטור אחר גברים תחת תכניות מעקב פעיל. לדבריהם, למרות שטרם פורסמו עדויות חד-משמעיות התומכות בגישה זו, בעתיד יהיו הוכחות ברורות לגישה זו.
בעדכון מתייחסים המומחים גם לאפשרות ביצוע בדיקת 18F-NaF PET כחלופה לסריקת עצמות עם מיפוי טכנציום בגברים עם סרטן ערמונית בהם משלימים בירור בחיפוש אחר מחלה גרורתית. הטכנולוגיה החדשה רגישה יותר ממיפוי טכנציום.
עדכון נוסף נוגע כאמור לבדיקות מולקולאריות, כאשר לדברי המומחים, בגברים עם מחלה מקומית קלינית ניתן לשקול בדיקה מולקולארית לריבוד טוב יותר של הסיכון לממצא פתולוגי בזמן כריתה רדיקאלית של הערמונית או סיכוי להישנות ביוכימית או תמותה ספציפית למחלה לאחר כריתה רדיקאלית של הערמונית.
ישנן מספר הסתייגויות בנוגע לבדיקות מולקולאריות דוגמת Prolaris ו-Oncotype DX שהן בדיקות יקרות מאוד ועד כה מחקרים קליניים עדיין לא סיפקו הוכחה חד משמעית לתוקפן. למרות שהן מטופלים והן רופאים נרגשים מהשימוש בבדיקות אלו, הבעיה היא שההתלהבות עולה על הנתונים.
בדיקות דוגמת Prolaris, המבוססות על דגימת ביופסיה, עשויות להבחין בין גברים בסיכון מוגבר לתמותה עקב סרטן ערמונית וגברים בסיכון מופחת, אך עדיין לא הוכח כי אכן מביאות לשיפור התוצאות. דרושים מחקרים נוספים בכדי לקבוע אם בדיקות אלו עשויות לספק מידע חשוב ובעל השלכות על הטיפול בחולים.
תחום נוסף אליו התייחסו בעדכון הנוכחי הוא מחלה עמידה לסירוס, עם סידור מחדש של האלגוריתם לטיפול בחולים אלו ושינוי ההנחיות לטיפול סיסטמי במחלה מתקדמת. העיקרון בבסיס השינוי נובע מפיתוח טיפולים חדשים בתחום. אחד הגורמים המרכזיים נוגע לשאלה אם טיפול נמצא יעיל בחולים עם גרורות ויסארליות (דוגמת גרורות לריאות או לכבד). לכן, ההנחיות מכוונות רופאים לטיפולים על-בסיס נוכחות או העדר גרורות ויסארליות.
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!