ע”פ מימצאי מחקר חדש מה-JCO טיפול בסטטינים בקרב חולי סרטן ערמונית קשור לתמותה נמוכה יותר מסרטן הערמונית.
מטרת החוקרים הייתה לקבוע אם השימוש בסטטינים לאחר אבחנה של סרטן הערמונית קשור עם הפחתה בסיכון לתמותה על רקע מחלת הסרטן, ולתמותה מכל סיבה, ולהעריך אם קשר זה ממותן ע”י שימוש קודם לאבחנה של סטטינים.
החוקרים ניתחו מידגם של 11,772 גברים שאובחנו לאחרונה כסובלים מסרטן ערמונית לא מפושט, בין 1/4/1998 לבין 31/12/2009, עם מעקב עד 1/10/2012 , בהתבסס על מאגר מידע אלקטרוני מבוסס אוכלוסיה באנגליה.
נעשה שימוש במודל COX יחסי תלוי זמן בכדי להעריך את יחסי הסיכון המתואמים לתמותה הקשורים עם שימוש בסטטינים לאחר האבחנה, עם “LEG” של שנה אחת במטרה להקטין למינימום מקריות ולקחת בחשבון שימוש קודם בסטטינים עוד לפני האבחנה.
החוקרים מדווחים כי במהלך תקופת המעקב הממוצעת של 4.4 שנים (עם סטיית תקן של 2.9 שנים), התרחשו 3,499 מקרי תמותה, לרבות 1,791 בשל סרטן הערמונית. שימוש בסטטינים לאחר האבחנה נמצא כקשור לירידה בסיכון לתמותה מסרטן הערמונית (יחס סיכון של 0.76 , רווח בר סמך בין 0.66-0.88 ) , ולתמותה מכל סיבה (יחס סיכון 0.86, רווח בר סמך 0.78-0.95).
סיכונים מופחתים אלה לתמותה מסרטן הערמונית ולתמותה מכל סיבה באו לידי ביטוי יותר במטופלים אשר כבר עשו שימוש קודם בסטטינים, לפני האבחנה (יחס סיכון של 0.55 , רווח בר סמך 0.41-0.74 לתמותה מסרטן הערמונית ו-0.66 , בטווח בין 0.53-0.81 לתמותה מכל סיבה). השפעה חלשה יותר הייתה במטופלים שהחלו את הטיפול בסטטינים רק לאחר האבחנה בסרטן הערמונית (יחס סיכון 0.82, בטוווח 0.71-0.96 לתמותה מסרטן הערמונית, ו-0.91 בטווח 0.82-1.01 לתמותה מכל סיבה).
מסקנת החוקרים היא שהשימוש בסטטינים לאחר אבחנה של סרטן הערמונית קשור לירידה בסיכון לתמותה מסרטן הערמונית ומתמותה מכל סיבה. עם זאת, האפקט ההגנתי של הסטטינים חזק יותר בקרב מטופלים שהתחילו שימוש בסטטינים עוד בטרם האבחנה של סרטן הערמונית.
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!