מה בין צריכת חומצות שומן בתזונה ובין שיעורי ההישרדות עקב ממאירות של הערמונית? (Am J Epidemiol.)

מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת American Journal of Epidemiology עולה כי לחומצות שומן אומגה-שלוש וצריכת שומן בתזונה השפעה בולטת על שיעורי ההישרדות של חולים עם ממאירות של הערמונית.

למרות שתואר קשר בין שומן בתזונה ובין הסיכון לממאירות של הערמונית, הקשר בין חומצות שומן ספציפיות וההישרדות של סרטן ערמונית עדיין אינו ברור.

החוקרים בחנו את הצריכה התזונתית של 14 חומצות שומן  במחקר מבוסס-אוכלוסייה שכלל 525 גברים משבדיה עם סרטן ערמונית בשנים 1989-1994. מודלים שונים בחנו את הקשר בין שלב הגידול בעת האבחנה (גידול ממוקם: T0-T2/MO; גידול מתקדם: T0-T4/M1, T3-T4/M0).

בקרב כל הגברים, באלו עם צריכה גבוהה של חומצות שומן אומגה שלוש, כולל DEA (Docosahexaenoic Acid) וצריכת חומצות שומן דגים נרשמה ירידה של 40% בסיכון לתמותה עקב ממאירות של הערמונית (p=0.05). בגברים עם סרטן ערמונית מקומי, יחס הסיכון עמד על 2.07 (p=0.03) עם צריכת שומן כוללת מוגברת, 2.39 עם צריכת Myristic Acid ו-2.88 עם חומצות שומן קצרות שרשרת (C4-C10), עם סיכון מוגבר לתמותה ספציפית עקב המחלה ברבעון העליון, בהשוואה לרבעון התחתון.

מתוצאות המחקר עולה כי צריכה רבה של חומצות שומן רוויות מסוימות וצריכה כוללת של שומן, עשויה לפגוע בשיעורי ההישרדות עקב ממאירות של הערמונית, בעיקר בגברים עם מחלה ממוקמת. מנגד, צריכה גבוהה של חומצת שומן אומגה-שלוש עשויה לשפר את שיעורי ההישרדות הספציפיים למחלה בכל הגברים.

Am J Epidemiol. 2012;176(3):240-52

לידיעה במדסקייפ

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

מחלת כבד שומני מטבולי כגורם סיכון למחלת כליה כרונית

מחלת כבד שומני מטבולי כגורם סיכון למחלת כליה כרונית

מקור: Biomedicines
ד"ר דוד טובבין
ד"ר דוד טובבין
אין תגובות|10/12/2025

לשתי המחלות מאפיינים משותפים רבים וביניהם שכיחות גבוהה, גורמי סיכון, מחלות נלוות וסיבוכים כמו השמנה, יתר לחץ דם, סכרת, דיסליפידמיה ומחלת לב וכלי דם וכן הסכנה שבהתפתחות לכדי מחלה סופנית

דעת המומחים לאנדוקרינולוגיה והמלצות האיגוד לרפואת המתבגרים לגבי הטיפול בחסר בויטמין  D בילדים ובמתבגרים (CME)

דעת המומחים לאנדוקרינולוגיה והמלצות האיגוד לרפואת המתבגרים לגבי הטיפול בחסר בויטמין  D בילדים ובמתבגרים (CME)

מערכת האתר
מערכת האתר

חסר בויטמין D נפוץ מאוד בילדים ובמתבגרים באופן גלובלי. בגיל הילדות חסר זה יכול להוביל לרככת, לנכות ואף לתחלואה מסכנת חיים. בעשור השני לחיים מסת העצם גדלה משמעותית ולכן גיל ההתבגרות הינו תקופה קריטית לבריאות העצם בהמשך החיים. מעבר לכך, הידע לגבי השפעותיו הגופניות של ויטמין D שאינן קשורות בבריאות העצם הולך ומתרחב. קיימת חשיבות רבה להקפדה על ערכי ויטמין D תקינים בגיל הילדות וההתבגרות. מוצגות כאן יחד עמדת המומחים באנדוקרינולוגיה מהעיתון expert opinion of endocrinology and metabolism  ונייר העמדה של האיגוד לרפואת המתבגרים, שפורסם בעיתון לרפואת המתבגרים, כדי לסכם את ההמלצות הנוגעות לבירור ולטיפול בחסר בויטמין D בילדים ובמתבגרים.

צריכת מיצים מ-100% פירות ומשקל גופם של ילדים ומבוגרים (JAMA Pediatr)

צריכת מיצים מ-100% פירות ומשקל גופם של ילדים ומבוגרים (JAMA Pediatr)

ד"ר עדי זיו
ד"ר עדי זיו

ד”ר עדי זיו, עורך מדור ילדים, מביא אנליזה וסקירה סיסטמית שפורסמה לאחרונה ב-JAMA PEDIATRICS, ששמה לה למטרה לאחד את המידע הידוע לגבי צריכת מיצים המורכבים מ-100% פירות והבנת ההשפעה של צריכה זו על משקל הגוף בילדים ומבוגרים.

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן