שינוי במשקל הגוף לפני ניתוח והסיכון לסיבוכים לאחר כריתה רדיקאלית של הערמונית (Prostate Cancer Prostatic Dis)

במסגרת מחקר חדש, שתוצאותיו פורסמו בכתב העת Prostate Cancer Prostatic Diseases, ביקשו חוקרים לבחון את הקשר בין שינוי במשקל הגוף בשנה שלפני ניתוח לכריתה רדיקאלית של הערמונית ובין הישנות ביוכימית ושלב פתולוגי מתקדם. מהתוצאות עולה כי כמדד רציף, אין קשר בין בשינוי במשקל הגוף ובין תוצאות ניתוח לכריתה רדיקאלית של הערמונית. עם זאת, יש עדויות לפיהן חלה עליה בסיכון להישנות ביוכימית עם עליה של 2.5 ק”ג במשקל הגוף, או יותר, במהלך השנה שלפני הניתוח.

החוקרים אספו נתונים אודות 359 גברים שעברו ניתוח לכריתה רדיקאלית של הערמונית ממאגר הנתונים SEARCH (Shared Equal Access Regional Cancer Hospital), בין השנים 2001-2007. הם ערכו ניתוח סטטיסטי במטרה לבחון את הקשר בין השינוי במשקל בשנה שלפני הניתוח ובין דרגה פתולוגית מתקדמת והישנות ביוכימית, בהתאמה.

ב-152 גברים (42%) נרשמה עליה במשקל הגוף, 193 איבדו ממשקל גופם (54%) וב-14 מקרים לא חל שינוי במשקל הגוף (4%). בקרב אלו שעלו במשקל, חציון העלייה עמד על 2.4 ק”ג, ובקרב אלו שאיבדו ממשקלם, חציון הירידה במשקל עמדה על 2.7 ק”ג. כמדד רציף, לא נמצא קשר בין שינוי במשקל ובין שלב פתולוגי מתקדם או הישנות ביוכימית (p>0.05). בניתוח נפרד, עם הערכה רב-משתנית, בגברים שעלו 2.5 ק”ג ומעלה נרשם סיכון מוגבר להישנות ביוכימית (יחס סיכון של 1.65, p=0.04), אך לא נמצא קשר בין ירידה במשקל של 2.5 ק”ג ומעלה ובין הישנות ביוכימית (יחס סיכון של 0.83, p=0.41).

החוקרים מסכמים וכותבים כי כמדד רציף, אין קשר בין בשינוי במשקל הגוף ובין תוצאות ניתוח לכריתה רדיקאלית של הערמונית. מניתוח משני עלה כי עליה של 2.5 ק”ג במשקל הגוף, או יותר, בשנה שלפני הניתוח, ללא קשר למדד מסת הגוף הסופי, מלווה בסיכון מוגבר להישנות ביוכימית לאחר הניתוח. במידה וממצאים אלו יאושרו, אזי עליה במשקל של 2.5 ק”ג ומעלה עשויה לעודד התקדמות של סרטן ערמונית.

Prostate Cancer Prostatic Dis. 2011;14(4):361-366

לידיעה במדסקייפ

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

מחלת כבד שומני מטבולי כגורם סיכון למחלת כליה כרונית

מחלת כבד שומני מטבולי כגורם סיכון למחלת כליה כרונית

מקור: Biomedicines
ד"ר דוד טובבין
ד"ר דוד טובבין
אין תגובות|10/12/2025

לשתי המחלות מאפיינים משותפים רבים וביניהם שכיחות גבוהה, גורמי סיכון, מחלות נלוות וסיבוכים כמו השמנה, יתר לחץ דם, סכרת, דיסליפידמיה ומחלת לב וכלי דם וכן הסכנה שבהתפתחות לכדי מחלה סופנית

דעת המומחים לאנדוקרינולוגיה והמלצות האיגוד לרפואת המתבגרים לגבי הטיפול בחסר בויטמין  D בילדים ובמתבגרים (CME)

דעת המומחים לאנדוקרינולוגיה והמלצות האיגוד לרפואת המתבגרים לגבי הטיפול בחסר בויטמין  D בילדים ובמתבגרים (CME)

מערכת האתר
מערכת האתר

חסר בויטמין D נפוץ מאוד בילדים ובמתבגרים באופן גלובלי. בגיל הילדות חסר זה יכול להוביל לרככת, לנכות ואף לתחלואה מסכנת חיים. בעשור השני לחיים מסת העצם גדלה משמעותית ולכן גיל ההתבגרות הינו תקופה קריטית לבריאות העצם בהמשך החיים. מעבר לכך, הידע לגבי השפעותיו הגופניות של ויטמין D שאינן קשורות בבריאות העצם הולך ומתרחב. קיימת חשיבות רבה להקפדה על ערכי ויטמין D תקינים בגיל הילדות וההתבגרות. מוצגות כאן יחד עמדת המומחים באנדוקרינולוגיה מהעיתון expert opinion of endocrinology and metabolism  ונייר העמדה של האיגוד לרפואת המתבגרים, שפורסם בעיתון לרפואת המתבגרים, כדי לסכם את ההמלצות הנוגעות לבירור ולטיפול בחסר בויטמין D בילדים ובמתבגרים.

צריכת מיצים מ-100% פירות ומשקל גופם של ילדים ומבוגרים (JAMA Pediatr)

צריכת מיצים מ-100% פירות ומשקל גופם של ילדים ומבוגרים (JAMA Pediatr)

ד"ר עדי זיו
ד"ר עדי זיו

ד”ר עדי זיו, עורך מדור ילדים, מביא אנליזה וסקירה סיסטמית שפורסמה לאחרונה ב-JAMA PEDIATRICS, ששמה לה למטרה לאחד את המידע הידוע לגבי צריכת מיצים המורכבים מ-100% פירות והבנת ההשפעה של צריכה זו על משקל הגוף בילדים ומבוגרים.

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן