במסגרת מחקר חדש, שתוצאותיו פורסמו בכתב העת Prostate Cancer Prostatic Diseases, ביקשו חוקרים לבחון את הקשר בין שינוי במשקל הגוף בשנה שלפני ניתוח לכריתה רדיקאלית של הערמונית ובין הישנות ביוכימית ושלב פתולוגי מתקדם. מהתוצאות עולה כי כמדד רציף, אין קשר בין בשינוי במשקל הגוף ובין תוצאות ניתוח לכריתה רדיקאלית של הערמונית. עם זאת, יש עדויות לפיהן חלה עליה בסיכון להישנות ביוכימית עם עליה של 2.5 ק”ג במשקל הגוף, או יותר, במהלך השנה שלפני הניתוח.
החוקרים אספו נתונים אודות 359 גברים שעברו ניתוח לכריתה רדיקאלית של הערמונית ממאגר הנתונים SEARCH (Shared Equal Access Regional Cancer Hospital), בין השנים 2001-2007. הם ערכו ניתוח סטטיסטי במטרה לבחון את הקשר בין השינוי במשקל בשנה שלפני הניתוח ובין דרגה פתולוגית מתקדמת והישנות ביוכימית, בהתאמה.
ב-152 גברים (42%) נרשמה עליה במשקל הגוף, 193 איבדו ממשקל גופם (54%) וב-14 מקרים לא חל שינוי במשקל הגוף (4%). בקרב אלו שעלו במשקל, חציון העלייה עמד על 2.4 ק”ג, ובקרב אלו שאיבדו ממשקלם, חציון הירידה במשקל עמדה על 2.7 ק”ג. כמדד רציף, לא נמצא קשר בין שינוי במשקל ובין שלב פתולוגי מתקדם או הישנות ביוכימית (p>0.05). בניתוח נפרד, עם הערכה רב-משתנית, בגברים שעלו 2.5 ק”ג ומעלה נרשם סיכון מוגבר להישנות ביוכימית (יחס סיכון של 1.65, p=0.04), אך לא נמצא קשר בין ירידה במשקל של 2.5 ק”ג ומעלה ובין הישנות ביוכימית (יחס סיכון של 0.83, p=0.41).
החוקרים מסכמים וכותבים כי כמדד רציף, אין קשר בין בשינוי במשקל הגוף ובין תוצאות ניתוח לכריתה רדיקאלית של הערמונית. מניתוח משני עלה כי עליה של 2.5 ק”ג במשקל הגוף, או יותר, בשנה שלפני הניתוח, ללא קשר למדד מסת הגוף הסופי, מלווה בסיכון מוגבר להישנות ביוכימית לאחר הניתוח. במידה וממצאים אלו יאושרו, אזי עליה במשקל של 2.5 ק”ג ומעלה עשויה לעודד התקדמות של סרטן ערמונית.
Prostate Cancer Prostatic Dis. 2011;14(4):361-366
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!