מחקר חדש, שפורסם במהדורת יולי של Clinical Oncology, מצא כי בניגוד למחקרים קודמים, התוצאות של סדרות יותר עכשוויות של חולי סרטן הערמונית לא תומכות יותר במחקרים קודמים, שמצאו שסרטן ערמונית משפחתי מתנהג יותר באגרסיביות בהשוואה למחלה ספורדית.
במחקר בדקו את האגרסיביות של סרטן ערמונית ספורדי אל מול סרטן ערמונית משפחתי ב-4112 גברים עם גידולים בשלבים T1-3.
האנליזה בוצעה בשתי תקופות זמן : 1986 עד 1992 ו-1993 עד 2002, בכדי להקיף תקופות מוקדמות ומאוחרות של PSA (prostate-specific antigen).
היסטוריה משפחתית של סרטן ערמונית, שהוצגה ב-16% ממשתתפי המחקר, הייתה פרדיקטור בלתי תלוי של כשלון ביוכימי רק בתקופה מוקדמת של PSA. גברים עם היסטוריה משפחתית חיובית של סרטן ערמונית הופיעו עם מחלה יותר “מעודדת” בתקופה מאוחרת של PSA.
הדבר מציע שעם התקדמות השלב בהשפעת PSA ועם שיפור הטיפול, ההשפעה של היסטוריה משפחתית על הפרוגנוזה הופכת למינימאלית.
ספציפית, עבור תקופת PSA מוקדמת, שיעורי ההישרדות החופשיים מהישנות ביוכימית של 10 שנים עבור היסטוריה משפחתית שלילית לעומת היסטוריה משפחתית חיובית היו 45% ו-34% בהתאמה (p = 0.015). עבור תקופת PSA מאוחרת, שיעורי ההישרדות החופשיים מהישנות ביוכימית של 10 שנים היו 61% ו-67% בהתאמה (p = 0.54 ).
ניתוח רב משתנים כשל מלחשוף היסטוריה משפחתית כפרדיקטור בלתי תלוי של הישנות.
לדברי החוקרים, בניתוח הסופי, החשיבות של כל הבדל בהתנהגות הקלינית של סרטן ערמונית משפחתי נראה קטן בחולים, שמאובחנים ומטופלים בשנים האחרונות. אך פקטורים גנטיים המשפיעים על התנהגות סרטן הערמונית בפרטים עם היסטוריה משפחתית של סרטן ערמונית עדיין יכולים להיות חשובים בקביעת הפרוגנוזה האינדיבידואלית.
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!