Prematurity

נטילת תוספי ויטמין C ו-E עשויה שלא לצמצם את ההיארעות של לידה מוקדמת ספונטנית (מתוך Obstetrics and Gynecology)

מאת ד”ר בן פודה שקד

ממחקר חדש אשר פורסם בגיליון ספטמבר של ירחון Obstetrics and Gynecology עולה כי יתכן והשימוש בתוספי ויטמינים C ו-E החל משבועות 9 עד 16 להיריון בנשים בהיריונן הראשון המצויות בסיכון נמוך אינו מצמצם את שיעור הלידות המוקדמות הספונטניות.

החוקרים העומדים מאחורי המחקר אשר בוצע באופן כפול-סמיות, בהקצאה אקראית ובהשוואה לתרופת דמה, מסבירים כי קרע מוקדם של הממברנות (Premature rupture of membranes, PROM) נקשר בעבר לגורמים רבים, לרבות חסר בחומצה אסקורבית (ויטמין C), וכי ממצאים אלו הינם בעלי חשיבות רבה מאחר ולו תוספי ויטמין C היו מביאים לירידה בהיארעות של Preterm PROM, הרי שחסר בויטמין C נחשב היה לגורם סיכון הניתן לשינוי, ונטילת התוסף הייתה משום התערבות התנהגותית מתקנת לכך.

מטרת החוקרים בעבודתם זו הייתה להמשיך ולהעריך את ההשערה לפיה נטילה יומית אמהית של תוספי אנטיאוקסידנטים של ויטמינים C ו-E החל משלב מוקדם של ההיריון עשויה לצמצם את ההיארעות של לידה מוקדמת ספונטנית המיוחסת ללידה ספונטנית (Spontaneous labor) או ל-Preterm PROM.

במחקר ה-National Institute of Child Health and Human Development Maternal-Fetal Medicine Units Network, נכללו 10,154 נשים אשר טרם ילדו קודם לכן והמצויות בסיכון נמוך, אשר הוקצו אקראית לקבל תוספים יומיים של ויטמינים C ו-E או לחילופין תרופת דמה, במטרה לקבוע את ההשפעה של טיפול זה על תוצאות שליליות כתוצאה מיתר לחץ דם המיוחס להיריון. המשתתפות קיבלו 1000 מ”ג של ויטמין C ו-400 IU של ויטמין E או לחילופין תרופת דמה מדי יום, החל משבוע 9-16 להיריון ועד ללידה. בניתוח שניוני זה של הנתונים, כללו יעדי המחקר לידה מוקדמת המיוחסת ל-PROM ואת סך הלידות המוקדמות הספונטניות (המיוחסות ל-PROM או ל-Spontaneous labor).

החוקרים מדווחים כי מבין 9,968 המשתתפות עבורן היה זמין מידע ביחס לתוצאות ההיריון, 4,492 היו בקבוצת הנשים אשר טופלו בתוספי הוויטימינים ו-4,976 היו בקבוצת תרופת הדמה. מבין 1,038 הנשים (10.4%) אשר חוו לידה מוקדמת, 698 (7.0%) עברו לידה מוקדמת ספונטנית, ובהן 356 (7.1%) אשר הוקצו אקראית לקבל תוספים יומיים של ויטמינים C ו-E ו-342 (6.9%) אשר הוקצו לקבל את תרופת הדמה. לידה לאחר Preterm PROM אירעה בקרב 253 נשים (2.5%) ולידה לאחר Spontaneous labor אירעה ב-445 (4.5%) נשים, הם מציינים.

בהשוואה לנשים בקבוצת תרופת הדמה, נמצא כי אלו בקבוצת הטיפול הפעיל הראו שיעור דומה של לידות המיוחסות ל-Preterm PROM בגיל היריון של למטה מ-37 ו-35 שבועות, אולם פחות לידות לפני גיל 32 שבועות להיריון (0.3% לעומת 0.6%; Adjusted OR, 0.3-0.9). החוקרים מוסיפים כי Preterm PROM המתרחש לפני גיל 32 שבועות להיריון היה אף הוא פחות שכיח בקרב הנשים אשר טופלו בתוספי הוויטמינים (0.36% לעומת 0.64%; p=0.046).

לדברי החוקרים, סך הלידות המוקדמות הספונטניות היה דומה בין קבוצת הביקורת ובין קבוצת הטיפול בוויטמינים. הם מסכמים כי נטילה אמהית של תוספי ויטמינים C ו-E החל משבוע 9-16 להיריון בנשים שטרם ילדו קודם לכן המצויות בסיכון נמוך לא הביאה לצמצום שיעור הלידות המוקדמות הספונטניות.

בין מגבלות המחקר הנוכחי מזכירים החוקרים את האפשרות של טעות מסוג Type 1 (alpha) error, וכן את חוסר הדיוק הקליני בקביעת תת-הסוגים של לידה מוקדמת ספונטנית של Preterm PROM לעומת Spontaneous preterm labor.

לבסוף, מציינים החוקרים כי תוצאותיהם, לצד תוצאות מחקרים דומים אשר בחנו תוספי ויטמינים C ו-E, אינן תומכות בשימוש הקליני בהם לצורך מניעת לידות מוקדמות ספונטניות או בטיפול ההמשך בתינוק, וכן אינן מעידות על צורך בהמשך המחקר של טיפול זה באוכלוסיות דומות המצויות בסיכון נמוך.

Obstet Gynecol. 2010;116:653-658

לידיעה במדסקייפ

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

  • דיאטה עתירת-סיבים משחררת הורמון מדכא תאבון (Science Translational Medicine)

    דיאטה עתירת-סיבים משחררת הורמון מדכא תאבון (Science Translational Medicine)

    דיאטה עתירת סיבים משפיעה על המטבוליזם של המעי הדק ומעודדת שחרור הורמון מעי מדכא-תאבון, PYY (או Peptide Tyrosine Tyrosine), יותר מדיאטה דלת-סיבים, זאת ללא תלות בהרכב המזון, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת Science Translational Medicine. החוקרים בחנו את ההשפעה של דיאטה דלת סיבים ועתירת סיבים על שחרור הורמוני מערכת עיכול, כולל PYY ו-GLP-1. […]

  • ההשפעה של פעילות גופנית על דיכאון וחרדה בנשים לאחר-מנופאוזה (BMC Public Health)

    ההשפעה של פעילות גופנית על דיכאון וחרדה בנשים לאחר-מנופאוזה (BMC Public Health)

    במאמר שפורסם בכתב העת BMC Public Health מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי פעילות גופנית עשויה לסייע בהקלה על תסמיני דיכאון בנשים לאחר-מנופאוזה. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי פעילות גופנית זוהתה כטיפול תא-תרופתי מבטיח להקלה על דיכאון, אך עדיין קיימת מחלוקת באשר לסוג הפעילות היעיל ביותר. מטרתם כעת הייתה להשוות ולדרג את […]

  • יעילות ובטיחות Linvoseltamab לטיפול במיאלומה נפוצה עמידה או חוזרת (J Clin Oncol)

    יעילות ובטיחות Linvoseltamab לטיפול במיאלומה נפוצה עמידה או חוזרת (J Clin Oncol)

    במאמר שפורסם בכתב העת Journal of Clinical Oncology מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי טיפול ב-Linvoseltamab במינון 200 מ”ג הוביל לתגובה עמוקה וממושכת, עם חציון משך תגובה של 29.4 חודשים בחולים עם מיאלומה נפוצה עמידה או חוזרת, עם פרופיל בטיחות סביר. החוקרים מסבירים כי מדובר במחקר בשלב I/II הראשון בבני אדם להערכת […]

  • אסתמה אימהית במהלך היריון והסיכון לאלרגיה ואסתמה בצאצאים (BJOG)

    אסתמה אימהית במהלך היריון והסיכון לאלרגיה ואסתמה בצאצאים (BJOG)

    במאמר שפורסם בכתב העת BJOG מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי בקרב ילדים לאימהות עם אסתמה סיכון מוגבר להתפתחות מחלות אלרגיות. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי עדויות קליניות וקדם-קליניות מעידות כי חשיפה תוך-רחמית לאסתמה אימהית מלווה בסיכון מוגבר לאסתמה בצאצאים. עם זאת, לא ידוע אם אסתמה אימהית מעלה גם את הסיכון לאלרגיות […]

  • בדיקת סוכר בדם בצום בהיריון מתקדם עשויה לסייע כבדיקת סקר לזיהוי סוכרת הריונית בטרימסטר השלישי (BJOG)

    בדיקת סוכר בדם בצום בהיריון מתקדם עשויה לסייע כבדיקת סקר לזיהוי סוכרת הריונית בטרימסטר השלישי (BJOG)

    במאמר שפורסם בכתב העת BJOG מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי בחלק מהנשים עם בדיקת סקר תקינה לסוכרת הריונית בטרימסטר הראשון והשני להיריון ישנה עדות להופעה מאוחרת של סוכרת הריונית לפי בדיקת סקר נוספת של סוכר בדם בצום בשבועות 32-34 להיריון, כאשר הסיכון למאקרוזומיה גבוה יותר משמעותית במקרים אלו. מטרת המחקר הנוכחי […]

  • היעילות והבטיחות של Infliximab ו-Adalimumab בחולים עם מחלת מעי דלקתית (Inflammopharmacology)

    היעילות והבטיחות של Infliximab ו-Adalimumab בחולים עם מחלת מעי דלקתית (Inflammopharmacology)

    במאמר שפורסם בכתב העת Inflammopharamcology מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי הן Adalimumab (יומירה) והן Infliximab (רמסימה) הדגימו פרופיל בטיחות חיובי ויעילות משמעותית עם עדות לתגובה מעבדתית בחולים עם מחלת מעי דלקתית בדרגה בינונית-עד-חמורה. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי Infliximab ו-Adalimumab משמשים לעיתים קרובות לטיפול בחולים עם מחלת מעי דלקתית בדרגה בינונית-עד-חמורה. […]

  • נציבות התרופות האירופית מזהירה מפני סיכון לתגובה אנפילקטית לטיפול ב-Glatiramer Acetate (מתוך הודעת ה-EMA)

    נציבות התרופות האירופית מזהירה מפני סיכון לתגובה אנפילקטית לטיפול ב-Glatiramer Acetate (מתוך הודעת ה-EMA)

    אנשי צוות רפואי באיחוד האירופי קיבלו הודעה המזהירה מפני סיכון לתגובות אנפילקטיות בחולים עם טרשת נפוצה המטופלים ב- Glatiramer Acetate(קופקסון), כאשר תגובות אלו עלולות להופיע גם שני לאחר התחלת הטיפול התרופתי. המומחים מסבירים כי Glatiramer Acetate הינו טיפול תרופתי לטרשת נפוצה התקפית, הניתן בצורת זריקה. התרופה משמשת לטיפול בטרשת נפוצה מזה למעלה משני עשורים עם […]

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה