במאמר שפורסם ב-Clinical Care Options מציגה ד”ר הלן הופ מאוניברסיטת קליפורניה בסן פרנסיסקו את משנתה בכל הנוגע לטיפול בסרטן שד מתקדם בתקופת מגפת הקורונה, תוך סקירת המלצות מטעם ה-COVID-19 Pandemic Breast Cancer Consortium.

ה-COVID-19 Pandemic Breast Cancer Consortium הינה קבוצה של מומחים בתחום הטיפול בסרטן שד ממרכזי סרטן ברחבי ארצות הברית, אשר פרסמו המלצות אודות הגישות לטיפול בנשים עם סרטן שד כבר בחודש אפריל השנה, בשלבים הראשונים של מגפת הקורונה. המלצות אלו כללו זיהוי מקרים בהם יש לבחור בהתחלת טיפול או דחיית טיפול אונקולוגי וכיצד לתכנן את הטיפול כך שניתן יהיה להפחית את הסיכון למטפלים ולמטופלות.

בנשים עם סרטן שד פולשני ובשלב מתקדם, המלצות קבוצת המומחים כוללות התאמת המינון ולוח הזמנים של הטפול הסיסטמי. באופן ספציפי, בנשים עם סרטן שד חיובי ל-HER2, ניתן להעלות את משך המרווחים בין טיפולי Trastuzumab, Pertuzumab ומשלבי נוגדן-תרופה. עם זאת, ד”ר הופ סבורה כי הדבר תלוי במשך הזמן שהחולה קיבלה את הטיפול ובצפי התגובה לטיפול. לדוגמא, ניתן לשקול הפרעה בטיפול אחזקה המבוסס על Trastuzumab בנשים עם מחלה מאוזנת לאורך למעלה משנתיים ועומס מחלה מוגבל.

בנשים עם סרטן שד חיובי לקולטנים להורמונים, יש לשקול את הרעילות האפשרית והסיכונים של טיפול פומי ממוקד. מהנתונים הזמינים עולה כי אין סיכון מוגבר לסיבוכי נגיף הקורונה בנשים שקיבלו טיפולים ממוקדים. ד”ר הופ מאמינה כי יש חשיבות רבה להרגעת החולות. המלצות קבוצת המומחים קובעות כי סביר לדחות טיפול קו-ראשון או שני במעכבי CDK4/6 בנשים בהן צפויה בקרת גידול עם טיפול אנדוקריני בלבד. עם זאת, ד”ר הופ מציינת כי מהניסיון שלה תתכן תועלת הישרדותית לטיפול ולכן אינה דוחה את מתן הטיפול במעכבי CDK4/6. ד”ר הופ מדגישה כי גם במקרה זה, אין הוכחות לעליה בשכיחות זיהומי COVID-19 או עליה בסיבוכים.

באשר למעכבי mTOR ומעכבי PI3 Kinase, הטיפול תלוי בסבילות הטיפול מצד החולה.ניתן לשקול הפחתת מינונים להקלה על רעילות הטיפול ונויטרופניה ולהפחתת מספר הביקורים במרפאה (לצורך דגימות דם וכדומה). מדובר בשיקולים חשובים כאשר מנסים לצמצם את החשיפה של המטפלים והמטופלות.

השימוש במעכבי בקרה חיסונית בחולים עם חשד לזיהום בנגיף הקורונה עורר דיון רב. הסברה הייתה כי מעכבי בקרה חיסונית עשויים להביא לעליה בסיכון להדבקה בנגיף ובסיכון לסיבוכים של המחלה הזיהומית. חלק מהנשים דחו את הטיפולים על-רקע חשש זה. עם זאת, לא ברור אם קיים קשר אמיתי והכותבים מאמינים כי ייתכן וישנה חפיפה בין מחלות הרקע המעלות את הסיכון לזיהום בנגיף הקורונה וסיבוכי הזיהום ובין האוכלוסייה בה נוטים יותר לבחור בטיפול אימונותרפי.

ד”ר הופ מסבירה כי במרפאה שלה, חלק גדול מהנשים המקבלות טיפול אימונותרפי אובחנו עם סרטן שד גרורתי, שלילי לשלושת הקולטנים להורמונים וחיובי ל-PD-L1. על-סמך הניסיון שלה, היא מאמינהכי ניתן לטפל בבטחה בתכשירים אימונותרפיים במקרים אלו במידה ונוקטים באמצעי הזהירות הנדרשים. עלו הצעות לשקול בדיקות סקר לנגיף הקורונה לפני התחלת אימונותרפיה, אך בפועל במרפאה שלה היא לא משלימה בדיקות סקר מעבר לסקר תסמינים בכל ביקור.

בנשים עם זיהום פעיל בנגיף הקורונה יש לדחות את הטיפול האימונותרפי, כמו גם כל טיפול אחר הניתן לדחות. יש להימנע מתרופות העלולות לגרום לשינויים דלקתיים בריאות או לדכא את מערכת החיסון. לדוגמא, יש לדחות מתן מעכבי CDK4/6 בחולה עם זיהום פעיל בנגיף הקורונה. בדומה, אין לתת טיפול כימותרפי או טמוקסיפן, לאור הסיכון לקרישיות-יתר בחולים עם אבחנה של נגיף הקורונה. תכשירים מתאימים יותר לשימוש במקרים אלו כוללים Trastuzumab, Pertuzumab ומעכבי ארומטאז.

מתוך CCO Oncology

הערת מערכת:

המאמר הזה הומלץ לפרסום אצלנו ע”י פרופ’ תמר פרץ המשמשת כפרשנית האונקולוגיה הבכירה באתר.