המרכז לבקרת מחלות ומניעתן בארצות הברית קובע כי ניתן למנוע 80% ממקרי התמותה על-רקע היריון (מתוך נתוני ה-CDC)

מנתונים חדשים מטעם המרכז לבקרת מחלות ומניעתן (Centers for Disease Control and Prevention) עולה כי ניתן היה למנוע כארבעה מכל חמישה מקרי תמותה על-רקע היריון בארצות הברית בשנים 2017-2019.

החוקרים התבססו על נתוני Maternal Mortality Review Committees, קבוצה של ועדות שכללו מספר צוותים, להערכת הנסיבות סביב מקרי תמותה על-רקע היריון. מטרתם הייתה להבין טוב יותר את הסיבות לתמותה על-רקע היריון ולפתח המלצות במטרה לסייע בהפחתת הסיכון לאירועים אלו בעתיד.

במסגרת המחקר בחנו החוקרים את הנתונים אודות 1,018 מקרי תמותה על-רקע היריון עליהם דווח ב-36 מדינות ברחבי ארצות הברית. מבין אלו, 22% אירעו במהלך ההיריון, 25% בתוך שבוע מהלידה ו-53% בין שבוע ועד שנה לאחר הלידה. הסיבות המובילות לתמותה במהלך ההיריון או לאחר לידה כללו מצבים נפשיים, כולל אובדנות ומינון-יתר או הרעלה על-רקע הפרעת שימוש בחומרים (23%), דימום (14%), מחלות לב ועורקים כליליים (13%), זיהום (9%), תסחיף (9%), קרדיומיופתיה (9%) והפרעות יתר לחץ דם של ההיריון (7%).

גורמי התמותה השתנו לפי גזע ומוצא אתני. הגורם המוביל בנשים שחורות לא-היספאניות היה מחלות לב ועורקים כליליים. בנשים היספאניות ונשים לבנות הסיבה המובילה הייתה הפרעה פסיכיאטרית. בנשים אסיאתיות הסיבה המובילה לתמותה הייתה דימום.

מנתונים שהתמקדו בנשים ממוצא אינדיאני או ילידות אלסקה עלה כי הפרעות פסיכיאטריות ואירועי דמם היו הגורמים הנפוצים ביותר לתמותה באוכלוסייה זו והיוו כמחצית ממקרי התמותה על-רקע היריון בהם הסיבה לתמותה הייתה ידועה. בסיכומו של דבר, 93% ממקרי תמותה על-רקע הריון בקרב נשים אלו היו ברי מניעה וקרוב לשני-שליש מהמקרים (64%) הללו אירע בין שבוע ועד שנה לאחר הלידה. מהנתונים עולה חשיבות אנמנזה והצגת שאלות לנשים אודות ההיסטוריה המיילדותית בשנה האחרונה.

החוקרים כותבים כי הנתונים העדכניים מציירים תמונה הרבה יותר ברורה של נושא התמותה על-רקע היריון ומעידים כי מרבית מקרי התמותה על-רקע היריון ניתנים למניעה, עדות לצורך בשיפור איכות הטיפול לנשים הרות ובמשכב לידה.

 

מתוך נתוני ה-CDC

 

לידיעה ב-Healio

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

סיכום מקצועי: אסטרטגיות ניהול חבל טבור ביילודים שאינם חיוניים (Non-Vigorous Neonates)

סיכום מקצועי: אסטרטגיות ניהול חבל טבור ביילודים שאינם חיוניים (Non-Vigorous Neonates)

מקור: degruyterbrill
ד"ר ברנרד ברזילי
ד"ר ברנרד ברזילי
אין תגובות|07/06/2026

אפילו שחיתוך מושהה של חבל הטבור (Delayed Cord Clamping – DCC) הוא סטנדרט הטיפול המקובל עבור יילודים חיוניים בזכות יתרונותיו הקליניים כגון הגדלת נפח הדם ושיפור רמות ההמוגלובין, יישומו ביילודים שאינם חיוניים שרוי במחלוקת

החייאת ילדים; השוואה בין ההנחיות האמריקאיות לאירופיות

החייאת ילדים; השוואה בין ההנחיות האמריקאיות לאירופיות

מקור: Neonatology
ד"ר ברנרד ברזילי
ד"ר ברנרד ברזילי
אין תגובות|01/06/2026

החוקרים סיכמו את ההבדלים ואת נקודות ההסכמה בין הנחיות ההחייאה ביילודים לשנת 2025 של איגוד הלב האמריקאי והאקדמיה האמריקאית לרפואת ילדים (AHA-AAP) לבין אלו של מועצת ההחייאה האירופית (ERC)

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן