טיפול ב-Valproate במהלך ההיריון מלווה בסיכון מוגבר להפרעות מהספקטרום של אוטיזם ו-ADHD (מתוך Neurology)

מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת Neurology עולה כי טיפול ב-Valproic Acid (דפלפט) במהלך ההיריון מלווה בסיכון גבוה כפליים להפרעות מהספקטרום של אוטיזם, כמו גם סיכון גבוה כפליים להפרעת קשב, ריכוז והיפראקטיביות (ADHD או Attention-Deficit/Hyperactivity Disorder) בצאצא.

במסגרת המחקר ביקשו החוקרים לקבוע אם ילדים שנולדו לאימהות שטופלו בנוגדי-פרכוס במהלך ההיריון מצויים בסיכון מוגבר להפרעות מהספקטרום של אוטיזם ו-ADHD. הם התבססו על נתוני מאגר שבדי, אשר כלל 14,614 ילדים שנולדו בין השנים 1996-2011 והיו במעקב עד שנת 2013.

במהלך המחקר נאספו נתונים אודות שימוש בנוגדי-פרכוס במהלך הטרימסטר הראשון להיריון, אשר תועדו ב-22.7% מהנשים. שלוש התרופות הנפוצות שניתנו לנשים הרות כללו Valproic Acid (4.8%), Lamotrigine (6.8%) ו-Carbamazepine (9.7%).

מהנתונים עולה כי שימוש ב-Valproic Acid לווה בסיכון גבוה פי 2.30 להפרעות מהספקטרום של אוטיזם (יחס סיכון של 2.30, רווח בר-סמך 95% של 1.53-3.47) ו-ADHD (יחס סיכון של 1.74, רווח בר-סמך 95% של 1.28-2.38). מנגד, זוהה קשר שלא היה מובהק סטטיסטית בין שימוש ב-Carbamazepine או Lamotrigine ובין הפרעות מהספקטרום של אוטיזם ו-ADHD.

החוקרים מסכמים וכותבים כי אין עדויות לפיהן חשיפה ל-Lamotrigine מלווה בסיכון מוגבר לצאצא, בעוד שיש הוכחות לסיכון מוגבר להפרעות מהספקטרום של אוטיזם ו-ADHD בעקבות חשיפה תוך-רחמית ל-Valproic Acid. הממצאים מעידים כי חלק מהתרופות נוגדות הפרכוס עשויות להיות בטוחות יותר לשימוש במהלך ההיריון, בהשוואה לאחרות.

Neurology. Published online October 28, 2020

לידיעה במדסקייפ

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

מחקר אקראי של טנקטפלאז (Tenecteplase) בחסימה חריפה של עורק הרשתית המרכזי

מחקר אקראי של טנקטפלאז (Tenecteplase) בחסימה חריפה של עורק הרשתית המרכזי

מקור: NEJM
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|03/07/2026

חסימה חריפה של עורק הרשתית המרכזי (CRAO) מובילה בדרך כלל לאובדן ראייה קבוע. למרות הדמיון לשבץ מוחי, היעילות של מתן תרופה ממיסת קרישים (Tenecteplase) לא הוכחה עד כה בניסויים קליניים מבוקרים

בטיחות הפסקת טיפול תרופתי נוגד טסיות מעל 12 חודשים לאחר אמבוליזציה באמצעות סלילים וסטנט: מחקר תצפיתי, רב־מרכזי ולא התערבותי

בטיחות הפסקת טיפול תרופתי נוגד טסיות מעל 12 חודשים לאחר אמבוליזציה באמצעות סלילים וסטנט: מחקר תצפיתי, רב־מרכזי ולא התערבותי

מקור: JNIS
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון

המחקר בחן סוגיה קלינית משמעותית בתחום צנתורי המוח: מתי והאם ניתן להפסיק בבטחה את הטיפול בנוגדי טסיות (כמו אספירין או פלאביקס) אצל מטופלים שעברו טיפול במפרצת מוחית באמצעות שילוב של סלילים וסטנט?

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן