בנשים הרות עם הפרעה בתפקוד הכלייתי טרם ההפריה ייתכן סיכון מוגבר ללידה מוקדמת, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת CMAJ.
במסגרת המחקר ביקשו החוקרים לבחון את הסיכון ללידה מוקדמת בקרב נשים עם הפרעה בתפקוד הכלייתי טרם ההיריון, כפי שהוגדרה על-פי ערכי סף לריכוז קריאטינין בדם. מחקר העוקבה כלל נשים ממחוז אונטריו בקנדה, שהיו בגילאי 16-50 שנים וילדו בין 2006-2016. בכלל הנשים היו זמינות תוצאות בדיקת קריאטינין בדם במהלך 10 השבועות שקדמו למועד ההפריה.
ליקוי בתפקוד כלייתי טרם ההיריון הוגדר בנוכחות ריכוז קריאטינין מעל אחוזון 95 (מעל 77 מיקרומול/ליטר), ערך שנגזר ממדגם מבוסס-אוכלוסיה של נשים ללא מחלת כליות ידועה שהרו זמן קצר לאחר השלמת בדיקת הדם.
התוצא העיקרי הוגדר כלידה מוקדמת בין שבוע 23 ושבוע 36 להיריון. תוצאים משניים כללו לידה יזומה בהנחיית הרופא המטפל לפני שבוע 37 להיריון ולידה מוקדמת ספונטאנית לפני 37 שבועות היריון.
מבין 55,946 הריונות, לידה מוקדמת לפני שבוע 37 להיריון תועדה ב-3,956 נשים (7.1%). הסיכון ללידה מוקדמת היה גבוה יותר בנשים עם ריכוז קריאטינין בדם מעל אחוזון 95 טרם ההיריון, בהשוואה לאלו עם ערכי קריאטינין טרם ההיריון עד אחוזון 95 (9.1% לעומת 7.0%; סיכון יחסי מתוקן של 1.23; רווח בר-סמך 95% של 1.09-1.38).
הקשר בין ריכוז קריאטינין מוגבר טרם ההיריון ובין לידה מוקדמת היה מובהק סטטיסטית בהערכת לידה מוקדמת ביוזמת הרופא המטפל (סיכון יחסי מתוקן של 1.30, רווח בר-סמך 95% של 1.11-1.52), אך לא זוהה קשר מובהק סטטיסטית עם לידה מוקדמת ספונטאנית.
מאחר וליקוי כלייתי טרם ההיריון מלווה בסיכון מוגבר ללידה מוקדמת, החוקרים ממליצים למדוד רמות קריאטינין בדם כחלק מהערכת הסיכון ללידה מוקדמת בקרב נשים המתכננות להרות.
CMAJ 2020
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!