במאמר שפורסם בכתב העת Pain מדווחים חוקרים מקנדה על ממצאי מחקר חדש, מהם עולה כי חשיפה למעכבי COX-2 בהיריון מתקדם מלווה בסיכון מוגבר ללידה מוקדמת. מהממצאים עולה כי ללא תלות בשאלה אם הטיפול ניתן למחלה אוטואימונית או לא, Celecoxib הינו התכשיר היחיד המלווה בסיכון מוגבר לפגות.
החוקרים התבססו על נתונים ממדגם Quebec Pregnancy Cohort לכימות הסיכון ללידה מוקדמת על-רקע טיפול בנוגדי-דלקת שאינם סטרואידים, מעכבי COX-2 ותכשירים ביולוגיים בשלושת החודשים שלפני הלידה.
מבין למעלה מ-156,000 היריונות, רק ב-448 (0.29%) הייתה חשיפה לאחת מתרופות המחקר בשלושת החודשים שקדמו ללידה.
בסיכומו של דבר, 7.1% מההריונות הסתיימו לפני שבוע 37 להיריון, כולל 11.4% מאלו בהם הייתה חשיפה לנוגדי-דלקת שאינם סטרואידים או מעכבי COX-2 ו-7.1% מאלו שלא נחשפו לתרופות אלו.
לאחר תקנון לערפלנים אפשריים, כולל מחלה אוטואימונית של האם, רק טיפול במעכבי COX-2 בהיריון מתקדם לווה בסיכון מוגבר משמעותית לפגות (יחס סיכויים של 2.46, על-בסיס מקרי חשיפה). בפרט, הטיפול ב-Celecoxib לווה בעליה של פי 3.41 בסיכויים לפגות (על-בסיס 6 מקרי חשיפה).
בניתוח לפי תתי-קבוצות, הקשר בין חשיפה לנוגדי-דלקת שאינם סטרואידים/מעכבי COX-2 בהיריון מתקדם והסיכון לפגות זוהו רק במקרים של פגות מוקדמת או פגות מוקדמת באופן קיצוני, ללא קשר עם הסיכון לפגות מתונה או מאוחרת.
חשיפה לתרופות ממשפחת DMARD (Disease-Modifying Anti-Rheumatic Drugs) בהיריון מתקדם לא לוותה בסיכון מוגבר ללידה מוקדמת. חשיפה מוקדמת לנוגדי-דלקת שאינם סטרואידים/מעכבי COX-2 לא נקשר עם הסיכון לפגות.
Pain 2018
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!