ה-CDC (Centers for Disease Control and Prevention) עדכן את ההמלצות בנושא נגיף זיקה לרופאים המטפלים בנשים הרות ללא תסמינים עם חשיפה אפשרית לנגיף. ההנחיות העדכניות כוללות נתונים שהעידו כי תגובת IgM לנגיף זיקה עשויה להיוותר מעבר ל-12 שבועות לאחר החשיפה, ולכן אינה מהווה סמן מהימן לזיהום לאחרונה. מנגד, חיוביות בדיקת NAT (Nucleic Acid Test) נעלמת עם הזמן לצד ירידה ברמות רנ”א של הנגיף, ולכן NAT שלילי אינו שולל זיהום לאחרונה.

שינוי זה נבע מכך שההנחיות לבדיקת זיהום בנגיף זיקה בנשים הרות התבססו בחלקו על בדיקת ELISA לזיהוי IgM כנגד הנגיף לזיהוי נוגדנים שהגוף מייצר כנגד הזיהום. מהעדויות החדשות עלה כי הזיהום הנגיפי עשוי להוביל לכך שהנוגדנים יישארו בגוף חודשים לאחר הזיהום בחלק מהמקרים. כתוצאה מכך, תוצאות בדיקות אלו אינן מאפשרות לקבוע אם הנשים נדבקו לפני ההיריון או במהלכו.

למועד ההדבקה חשיבות רבה מאחר והסיכון הגבוה ביותר לעובר הינו במקרים של הדבקה בטרימסטר הראשון.

ההנחיות העדכניות משנות את ההמלצות לבדיקת נשים הרות אסימפטומטיות שייתכן ונחשפו לנגיף זיקה לפני ההפריה. ההמלצות לבדיקת נשים הרות עם תסמינים נותרו ללא שינוי.

עם זאת, ב-CDC ממליצים כי בנשים הרות עם תסמינים של הזיהום ועדות לנוגדני IgM, עם בדיקת NAT שלילית, המתגוררות או טיילו לאזור בו הזיהום נפוץ, על הרופאים המטפלים לקחת בחשבון כי נוכחות נוגדני IgM אינה מעידה בהכרח כי ההדבקה אירעה לאחרונה.

ההמלצה של ה-CDC היא על חמישה צעדים לבדיקת נשים הרות אסימפטומטיות עם חשיפה אפשרית לנגיף זיקה לפני הפריה:

1.      בדיקת סקר של כל הנשים ההרות בסיכון לחשיפה לנגיף ותסמינים, עם בדיקת NAT מהירה באלו המפתחות תסמינים במהלך ההיריון או שבני הזוג שלהן נמצאו חיוביים לזיהום.

2.      בדיקת NAT לפחות כל טרימסטר אלא אם בדיקה קודמת הייתה חיובית.

3.      במידה ומבוצע ניקור מי שפיר מסיבה אחרת פרט לזיקה, יש לשקול השלמת בדיקת NAT מדגימת מי השפיר.

4.      בכל טרימסטר יש לייעץ לנשים הרות אודות מגבלות בדיקות IgM ו-NAT לזיהוי נגיף זיקה.

5.      יש לשקול בדיקת IgM לפני הפריה במטרה לקבוע רמות הנוגדנים לפני ההפריה.

מתוך הודעת ה-CDC

לידיעה במדסקייפ