בצאצאים לאימהות שניפקו לפחות שני מרשמים לתרופות ממשפחת SSRI (Selective Serotonin Reuptake Inhibitor) במהלך ההיריון זוהה סיכון מוגבר להפרעות דיבור ושפה, כך עולה מנתונים חדשים, שפורסמו במהלך חודש אוקטובר בכתב העת JAMA Psychiatry. עם זאת, מומחים קוראים לנקוט משנה זהירות ולקחת בחשבון את הסיכון המוגבר לדיכאון לא-מטופל במהלך ההיריון.
מדגם המחקר כלל 845,345 נשים הרות מפינלנד ואת הצאצאים שלהן, שסווגו לשלוש קבוצות: 15,596 לאימהות עם דיכאון שנטלו SSRI במהלך ההיריון; 9,537 לאימהות עם דיכאון שלא טופלו ב-SSRI במהלך ההיריון ו-31,207 לאימהות ללא אבחנה פסיכיאטרית או היסטוריה של טיפול ב-SSRI.
הנתונים אודות הצאצאים כללו תקופה של 14 שנים, בין 1996-2010. לאחר תקנון למשתנים שונים, ניתוח הנתונים הצביע על עליה של 37% בסיכון להפרעות דיבור ושפה בקרב ילדים לאימהות שנטלו SSRI לפחות פעמיים במהלך ההיריון, בהשוואה לילדים לאימהות שסבלו מדיכאון אך לא נטלו טיפול תרופתי. הסיכון היה גבוה ב-63% בהשוואה לילדים לאימהות שלא סבלו מהפרעה פסיכיאטרית.
החוקרים השלימו ניתוח מתוקן שכלל לידות קודמות, גיל היריון, חשיפה לתרופות נוגדות-פרכוס, עישון, שימוש בחומרים, גילאי האם והאב, היסטוריה של אבחנות פסיכיאטריות וגורמים אחרים. בנוסף, החוקרים זיהו מגמה מובהקת לסיכון מוגבר להפרעות מוטוריות בצאצאים לאימהות עם לפחות שני ניפוקי תרופות ממשפחת SSRI, בהשוואה לצאצאים לאימהות ללא הפרעות פסיכיאטריות.
לא תועדו הבדלים משמעותיים בקבוצות בנוגע להישגים, וחשוב מכך, ההבדלים לא היו מובהקים סטטיסטית כאשר האימהות קיבלו רק מרשם אחד לטיפול ב-SSRI, בהשוואה לשני מרשמים לטיפול תרופתי.
בסיכומו של דבר, הסיכון להפרעות שפה ודיבור היה גם כן גדול יותר בצאצאים לכל האימהות עם הפרעות דיכאון או הפרעות פסיכיאטריות, בין אם נטלו תרופות אלו ובין אם לאו, או במספר המרשמים שניפקו, בהשוואה לילדים לאימהות ללא הפרעות פסיכיאטריות או טיפול תרופתי.
JAMA Psychiatry. Published online October 12, 2016
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!