פורסם לראשונה ב-UNIVADIS

מחקר חדש קבע כי 80% מהמעשנות בזמן לידה שהשתמשו במדבקות ניקוטין או בבופרופיון, הפסיקו לעשן. כ-60% מהנשים לא חזרו לעשן בזמן או אחרי ההיריון, גם לאחר סיום הטיפול.

עישון במהלך היריון עלול להגביר את הסיכון להפלות טבעיות, לידה מוקדמת, לידה במשקל נמוך, מומים מולדים ומוות בעריסה. עם זאת, 13-25% נשים ממשיכות לעשן במהלך ההיריון.

מחקר חדש של אוניברסיטת מונטריאול, קנדה, אשר פורסם בכתב העת American Journal of Obstetrics and Gynecology, בדק את השפעתו של טיפול בבופרופיון ובמדבקות ניקוטין בזמן היריון על הפסקת העישון, על הסיכון ללידה מוקדמת, ועל הסיכון ללידה במשקל נמוך.

במחקר השתתפו נשים מ-  Quebec Pregnancy Cohortשמילאו שאלון שנתי בין השנים 1998 ל- 2009. אוכלוסיית המחקר הורכבה מנשים אשר עישנו לפני ההריון שלאחר מכן עברו לידת חי. מתוכן, את קבוצת הנשים אשר עישנה בתחילת ההריון, החוקרים חילקו לשלוש קבוצות: מעשנות שטופלו במדבקות ניקוטין; מעשנות שטופלו בבופרופיון; מעשנות שלא טופלו במדבקות או בבופרופיון. שיעור הפסקת העישון במהלך ההיריון ,כמו גם הסיכון לפגות ולידה במשקל נמוך, נבדקו.

תוצאות המחקר הראו שמתוך 1288 נשים שענו על הקריטריונים של השאלון, 900 היו מעשנות, מתוכן 72 טופלו בבופרופיון ו- 316 במדבקות ניקוטין. טיפול בבופרופין ובמדבקות ניקוטין במהלך ההיריון נמצא במתאם גבוה עם שיעור הפסקת עישון: 81% בקבוצת הבופרופין;  79% בקבוצת מדבקות הניקוטין; 0% בקבוצה שלא השתמשה בבופרופין או במדבקות. בתום תקופת טיפול הגמילה, 60% ממטופלות הבופרופין ו- 68% ממטופלות מדבקות הניקוטין לא עישנו שוב במהלך ולאחר ההיריון. תיקון למשתנים מתערבים פוטנציאליים מציג שטיפול במדבקות ניקוטין נמצא קשור עם סיכון נמוך לפגות (aOR: 0.21, 95%CI 0.13-0.34) וללידה במשקל נמוך (aOR: 0.61, 95%CI 0.41-0.90) בהשוואה לעישון. בופרופין היה קשור לסיכון נמוך של פגות בלבד (aOR: 0.12, 95%CI 0.03-0.50).

לסיכום, טיפול בבופרופין ובמדבקות ניקוטין השפיעו על הפסקת העישון במהלך ולאחר ההיריון. טיפול במדבקות אף הראה ירידה בסיכון לפגות וללידה במשקל נמוך.

Anick Bérard, Jin-Ping Zhao, Odile Sheehy. Success of smoking cessation interventions during pregnancy. American Journal of Obstetrics and Gynecology, 2016; DOI: 10.1016/j.ajog.2016.06.059