מדדי אפגר נמוכים הרבה יותר נפוצים בעקבות לידות בית (Am J Obstet Gynecol)

מתוצאות מחקר חדש, שפורסמו במהלך חודש יוני בכתב העת American Journal of Obstetrics & Gynecology, עולה כי לידת בית מלווה בסיכון גבוה פי עשר למדד אפגר של 0, בהשוואה ללידות בבתי חולים.

יתרה מזאת, מהמחקר שכלל נתונים אודות קרוב ל-14 מיליון לידות במועד, של עוברים יחידים במשקל תקין, עולה כי חלה עליה של כמעט פי ארבע בסיכון לפרכוסים של היילוד או פגיעה נוירולוגית חמורה, בעקבות לידות בית.

כל היילודים במחקר נולדו לאחר 37 שבועות היריון, או יותר, ושקלו בעת הלידה לפחות 2,500 גרם.מדדי אפגר לאחר חמש דקות של אפס ופרכוסים של היילוד או פגיעה נוירולוגית חמורה נבחנו בהתאם לאתר הלידה ואם הלידה נערכה בסיוע מיילדת של בית החולים, מיילדת במרכז לידה, מיילדת ביתית, או רופא בבית החולים.

החוקרים חישבו סיכון יחסי של 10.55 למדד אפגר של 0 במקרים של לידות בית בנוכחות מיילדת (98 מבין 60,295 לידות), בהשוואה לסיכון במהלך לידה בנוכחות רופא בבית החולים (1,943 מבין 12,615,994 לידות). הסיכון היחסי במקרים בהם הלידות נערכו במרכזי לידה בנוכחות מיילדת עמד על 3.56 (23 מבין 42,000 לידות). הסיכון היחסי למדד אפגר של 0 בנוכחות מיילדת בבית החולים עמד על 0.55 (95 מבין 1,115,794 לידות), עדות להשפעה קריטית של אתר הלידה, ולא איש המקצוע הנוכחי בזמן הלידה.

הסיכונים הגבוהים ביותר תועדו בעקבות לידות בית בנשים ללא ילדים, עם סיכון יחסי של 14.24 למדד אפגר של 0 לאחר חמש דקות (35 מבין 14,801 לידות), בהשוואה לנשים ללא ילדים שילדו בבית החולים בנוכחות רופא (856 מבין 5,155,779 לידות).

בנוסף, לידות בית בנוכחות מיילדת לוו בסיכון יחסי של 3.80 לפרכוסים של היילוד או הפרעות נוירולוגיות חמורות (42 מבין 49,091 לידות), בהשוואה ללידות בבית החולים בנוכחות רופא (1,823 מבין 102,337 לידות). הסיכון היחסי במרכזי לידה עמד על 1.88 (14 מבין 33,188 לידות). באשר לנוכחות מיילדות בבית החולים, הסיכון היחסי עמד על 0.74 (121 מבין 727,395 לידות), בהשוואה לנוכחות רופאים.

החוקרים כותבים כי ייתכן כי הערכות הסיכון במחקר מהוות תת-הערכה, מאחר שחלק מהתוצאות השליליות בבתי החולים נבעו מהעברת לידת בית לבית החולים.

Am J Obstet Gynecol. Published online June 21, 2013

לידיעה במדסקייפ

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

הזנה אנטרלית מלאה מוקדמת לעומת הזנה שמרנית בפגים בשבועות 27–32 להיריון: מחקר אקראי מבוקר

הזנה אנטרלית מלאה מוקדמת לעומת הזנה שמרנית בפגים בשבועות 27–32 להיריון: מחקר אקראי מבוקר

מקור: Neonatology
ד"ר ברנרד ברזילי
ד"ר ברנרד ברזילי
אין תגובות|12/07/2026

בעוד מחקרים קודמים הוכיחו את בטיחותה של ETEF בפגים יציבים (VLBW), מחקר אקראי מבוקר (RCT) זה נועד להעריך את היעילות ואת הבטיחות של גישה זו בהשוואה להזנה שמרנית (CEF)

סיכום מקצועי: אסטרטגיות ניהול חבל טבור ביילודים שאינם חיוניים (Non-Vigorous Neonates)

סיכום מקצועי: אסטרטגיות ניהול חבל טבור ביילודים שאינם חיוניים (Non-Vigorous Neonates)

מקור: degruyterbrill
ד"ר ברנרד ברזילי
ד"ר ברנרד ברזילי
אין תגובות|07/06/2026

אפילו שחיתוך מושהה של חבל הטבור (Delayed Cord Clamping – DCC) הוא סטנדרט הטיפול המקובל עבור יילודים חיוניים בזכות יתרונותיו הקליניים כגון הגדלת נפח הדם ושיפור רמות ההמוגלובין, יישומו ביילודים שאינם חיוניים שרוי במחלוקת

האם ניתן ליטול משככי כאבים במהלך ההיריון?

האם ניתן ליטול משככי כאבים במהלך ההיריון?

מקור: Human Reproduction Open, PLOS Medicine
מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|27/05/2026

ניתוח נתוני עתק שבוצע באוניברסיטת בן־גוריון בנגב וכלל יותר מ־250,000 הריונות של מטופלות כללית מחוז דרום והמרכז הרפואי סורוקה לאורך שני עשורים, הוביל לשני מחקרים המעניקים תשובות חדשות על בטיחות השימוש באקמול ומשככי כאבים (NSAISs) במהלך ההיריון

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן