ההשפעה של טיפול בנוגדי-דיכאון סמוך ללידה על הסיכון לדימום לאחר לידה (BMJ)

טיפול בנוגדי-דיכאון בנשים הרות בסמוך ללידה מלווה בסיכון מוגבר לדימום לאחר לידה, כך עולה מתוצאות מחקר חדש, שפורסמו בכתב העת BMJ.

החוקרים מצאו כי חשיפה לנוגדי-דיכאון בסמוך ללידה, כולל תרופות ממשפחת SSRI (Selective Serotonin Reuptake Inhibitor), SNRI (Serotonin-Norepinephrine Reuptake Inhibitor) ונוגדי-דיכאון טריציקליים, מלווה בעליה של פי 1.4-1.9 בסיכון לדימום לאחר לידה.

במסגרת המחקר ביקשו החוקרים לקבוע אם קיים קשר בין טיפול בנוגדי-דיכאון בסמוך ללידה ובין דימום לאחר לידה.

החוקרים התבססו על נתונים ארציים בשנים 2000-2007 שכללו 106,000 נשים הרות, בגילאי 12-55 שנים, עם אבחנה של הפרעת מצב רוח או חרדה. המשתתפות חולקו לארבע קבוצות, בהתאם לנתוני הנפקת תרופות: ללא חשיפה לנוגדי-דיכאון (קבוצת השוואה), חשיפה קודמת (1-5 חודשים לפני תאריך הלידה), חשיפה לאחרונה (1-30 ימים לפני תאריך הלידה) וחשיפה נוכחית (ביום הלידה). הם בחנו את הסיכון לדימום לאחר-לידה לפי מועד החשיפה ולפי סוג התרופות שניתן.

מבין כלל הנשים במחקר, 12,710 נשים (12%) נחשפו לטיפול בתרופות ממשפחת SSRI ו-1,495 נשים (1.4%) נחשפו בהווה לתרופות אחרות כנגד דיכאון. הסיכון לדימום לאחר לידה עמד על 2.8% בנשים עם הפרעות חרדה או הפרעות מצב רוח, שלא נחשפו לנוגדי-דיכאון, לעומת 4.0% באלו שטופלו בהווה ב-SSRI, 3.8% באלו שטופלו בהווה בנוגדי-דיכאון אחרים; 3.2% בנשים שטופלו לאחרונה ב-SSRI ו-3.1% באלו שטופלו בתרופות אחרות; 2.5% בנשים שטופלו בעבר ל-SSRI ו-3.4% באלו שטופלו בעבר בתכשירים אחרים. בהשוואה לנשים ללא חשיפה לנוגדי-דיכאון, בנשים עם חשיפה בהווה ל-SSRI נרשמה עליה של פי 1.47 בסיכון לדימום לאחר לידה, ובנשים עם חשיפה בהווה לנוגדי-דיכאון שאינם SSRI נרשמה עליה של פי 1.39 בסיכון. החוקרים מצאו קשר מובהק סטטיסטית בין כל סוגי SSRI שנבחנו במחקרים ו-Venlafaxine, שהוא SNRI, ובין דימום לאחר לידה.

החוקרים מסכמים וכותבים כי למרות שייתכנו משתנים שלא נלקחו בחשבון במסגרת המחקר, מהממצאים עולה כי בנשים המטופלות בנוגדי-דיכאון במהלך שלבים מתקדמים של ההיריון קיים סיכון מוגבר לדימום לאחר-לידה.

BMJ. Published online August 21, 2013

לידיעה במדסקייפ

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

סיכום מקצועי: אסטרטגיות ניהול חבל טבור ביילודים שאינם חיוניים (Non-Vigorous Neonates)

סיכום מקצועי: אסטרטגיות ניהול חבל טבור ביילודים שאינם חיוניים (Non-Vigorous Neonates)

מקור: degruyterbrill
ד"ר ברנרד ברזילי
ד"ר ברנרד ברזילי
אין תגובות|07/06/2026

אפילו שחיתוך מושהה של חבל הטבור (Delayed Cord Clamping – DCC) הוא סטנדרט הטיפול המקובל עבור יילודים חיוניים בזכות יתרונותיו הקליניים כגון הגדלת נפח הדם ושיפור רמות ההמוגלובין, יישומו ביילודים שאינם חיוניים שרוי במחלוקת

החייאת ילדים; השוואה בין ההנחיות האמריקאיות לאירופיות

החייאת ילדים; השוואה בין ההנחיות האמריקאיות לאירופיות

מקור: Neonatology
ד"ר ברנרד ברזילי
ד"ר ברנרד ברזילי
אין תגובות|01/06/2026

החוקרים סיכמו את ההבדלים ואת נקודות ההסכמה בין הנחיות ההחייאה ביילודים לשנת 2025 של איגוד הלב האמריקאי והאקדמיה האמריקאית לרפואת ילדים (AHA-AAP) לבין אלו של מועצת ההחייאה האירופית (ERC)

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן