האם יש מקום לסקר רוטיני של נשים בהריון לרמת ויטמין D בדם? (מתוך דווח ACOG)

מאת ד”ר אולה קראסיק

לפי דווח ACOG (או American College of Obstetricians and Gynecologists ) אשר יפורסם בגיליון יולי של כתב העת Obstetrics and Gynecology עולה כי קיים צורך בנתונים נוספים לפני המלצה רוטינית לסקר נשים בהריון לחסר ויטמין D .

רב האנשים מקבלים ויטמין D מחלב או מיץ מועשר, שמן דגים, ותוספי מזון. חשיפה לשמש מייצרת גם היא ויטמין D , אשר מעודד ספיגת סידן וגדילת עצם. לפי הדווח של ECOG , חסר ויטמין D בנשים בהריון נמצא קשור בהפרעות שלד ביילוד.

הועדה אשר סקרה את הידע הקיים כיום אודות חסר ויטמין D בנשים בהריון מודה כי חסר זה נפוץ במהלך הריון, במיוחד בקרב קבוצות סיכון, כגון נשים צמחוניות, נשים עם חשיפה מוגבלת לשמש, ונשים עם עור כהה. למרות הנטיה לעודד בדיקת רמת ויטמין D , לא קיימת הסכמה אודות הרמה הרצויה במהלך הריון. על כן, הועדה מציינת כי לא קיימים מספיק נתונים לתמוך בצורך בסקר רמת ויטמין D .

בנשים הנמצאות בסיכון מוגבר לחסר ויטמין D , יש מקום לשקול בדיקת רמת הויטמין בדם האם. יש לפענח תוצאות בדיקה זו לפי הקונטקסט הקליני הפרטני. כאשר קיים חסר בויטמין D , רב המומחים מסכימים כי מינון של 1,000-2,000 יחידות ביום של ויטמין D מהוות מינון בטוח במהלך ההריון. מינונים גבוהים יותר לא נחקרו בקרב נשים בהריון.

חברי הועדה מסכמים וכותבים כי יש לחכות עם המלצות לתוספי ויטמין D מעבר למינון הקיים בויטמינים לנשים בהריון עד לסיום המחקרים הקליניים האקראיים המתקיימים כעת. בשלב זה, ההמלצה היא למינון של 600 יחידות ויטמין D במבוגרים, כולל נשים בהריון ונשים מניקות. המינון המירבי המומלץ למבוגרים הינו עד 4000 יחידות. זאת בניגוד ל-1000-2000 יחידות הנחשבות מינון מקסימלי הידוע כבטוח בנשים בהריון.

Obstet Gynecol. 2011;118:197-198

לידיעה במדסקייפ

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

הזנה אנטרלית מלאה מוקדמת לעומת הזנה שמרנית בפגים בשבועות 27–32 להיריון: מחקר אקראי מבוקר

הזנה אנטרלית מלאה מוקדמת לעומת הזנה שמרנית בפגים בשבועות 27–32 להיריון: מחקר אקראי מבוקר

מקור: Neonatology
ד"ר ברנרד ברזילי
ד"ר ברנרד ברזילי
אין תגובות|12/07/2026

בעוד מחקרים קודמים הוכיחו את בטיחותה של ETEF בפגים יציבים (VLBW), מחקר אקראי מבוקר (RCT) זה נועד להעריך את היעילות ואת הבטיחות של גישה זו בהשוואה להזנה שמרנית (CEF)

השוואה בין טיפול אנטיביוטי באמפיצילין ואמינוגליקוזידים לעומת אמפיצילין וצפוטקסים (קלפורן) בפגים קטנים

השוואה בין טיפול אנטיביוטי באמפיצילין ואמינוגליקוזידים לעומת אמפיצילין וצפוטקסים (קלפורן) בפגים קטנים

מקור: Pediatric Research
ד"ר ברנרד ברזילי
ד"ר ברנרד ברזילי
אין תגובות|14/06/2026

במחקר שפורסם ב־Pediatric Research בדקו החוקרים שני פרוטוקולי טיפול אנטיביוטי אמפירי בפגים שהינם מקובלים בפגיות ובארצות שונות; האחד טיפול באמפיצילין ואמינוגליקוזידים (כמו גנטמיצין או אמיקצין), והאחר אמפיצילין יחד עם צפוטקסים (קלפורן)

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן