חוקרים מישראל מדווחים במאמר חדש שפורסם ב-BJOG כי הסיכון לשליה נעוצה (Placenta Accreta) גבוה יותר משמעותית לאחר טיפול IVF (In Vitro Fertilization) בהשוואה להריונות ספונטאניים.
לדברי ד”ר אפרת אש-ברודר, מהפקולטה לרפואה של האוניברסיטה העברית והדסה, הממצאים מעידים על היארעות גבוהה משמעותית של שליה נעוצה בהריונות IVF. מעבר להמלצות הקליניות, הממצא החשוב והמעניין הינו נוכחות גורם ביולוגי בהתפתחות שליה נעוצה.
החוקרים הגיעו למסקנה זו לאחר ניתוח רטרוספקטיבי של נתונים אודות למעלה מ-25,000 לידות בין השנים 2004 ו-2009. מבין אלו, 752 (3%) היו תוצאה של הריונות IVF.
בקבוצת הריונות IVF שיעור מקרי שליה נעוצה עמד על 16 ל-1000 הריונות, בהשוואה לשיעור של 1.2 ל-1000 הריונות בקבוצה המקבילה.
שליה נעוצה מלווה בדמם מאסיבי לאחר-לידה וניתוח קיסרי הינו גורם הסיכון הנפוץ והמוגדר ביותר. עם זאת, רק שלוש נשים (10%) בקבוצת ההריונות הספונטאניים ואישה אחת (8%) בקבוצת IVF עברו ניתוח קיסרי קודם.
החוקרים משערים כי התמיכה ההורמונאלית של אסטרוגן בנוסף לפרוגסטרון, הניתנים במהלך עשרת השבועות הראשונים להריון IVF, עשויה להשפיע לרעה על ההשרשרה ולשחק תפקיד בהשרשה פתולוגית.
לאור הממצאים, החוקרים ממליצים לשקול ביצוע בדיקות אולטרה-סאונד מכוונות להריונות IVF טרם הלידה, כמו גם דרגת חשד גבוהה כאשר ניתן טיפול לסיבוכים בשלב השלישי של הלידה באוכלוסיה זו.
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!