על-פי החלטת ועדה מטעם ה-ACOG (American College of Obstetricians and Gynecologists), במהלך הטרימסטר השני והשלישי להריון, ניתן לבחור בסולפונאמידים וניטרופוראנטואין כטיפול קו-ראשון בנשים עם זיהום בדרכי השתן או באתרים אחרים, אולם במהלך הטרימסטר הראשון, יש לבחור באפשרויות אלו במידה ואין חלופות זמינות אחרות.
לפי מחקר מקרה-ביקורת משנת 2009, קיים קשר בין טיפול בניטרופוראנטואין וסולפונאמידים ובין מומים מולדים, בעוד שעם פניצילין, אריתרומיצין, צפלוספורינים וקינולונים, לא תועד קשר דומה. עם זאת, החוקרים מציינים מספר מגבלות למחקר משנת 2009. בנוסף, הם מציינים כי מחקרים אחרים לא הדגימו סיכונים דומים באוכלוסיות אחרות, או עם גישות אפידמיולוגיות אחרות.
לדברי המומחים, יש להתחיל בטיפול אנטיביוטי בנשים הרות רק עבור התוויות הולמות, עם מתן הטיפול לתקופה היעילה הקצרה ביותר.
הם מוסיפים כי בתרביות שתן רבות ישנה עדות לקונטמינציה של חיידקים, ואינן מעידות על זיהום. עם זאת, כאשר בוחרים טיפול אנטיביוטי לזיהום אמיתי במהלך הטרימסטר הראשון, על הצוות המטפל לקחת בחשבון ולדון עם הנשים אודות היתרונות והסיכונים של הטיפולים.
לדברי ועדת המומחים, ניתן לטפל בסולפונאמידים וניטרופוראנטואין בנשים בטרימסטר הראשון להריון, כאשר אין טיפול אנטיביוטי חלופי זמין.
במהלך הטרימסטר השני והשלישי, ניתן להמשיך בבחירת סולפונאמידים וניטרופוראנטואין כטיפול קו-ראשון לטיפול ומניעת זיהום בדרכי השתן וזיהומים באתרים אחרים על-רקע פתוגנים רגישים.
הכותבים גם מזהירים כי אין למנוע מנשים הרות טיפול הולם מאחר וזיהומים לא-מטופלים עלולים להוביל לסיבוכים אימהיים ועובריים חמורים.
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!