מתוצאות מחקר חדש שפורסמו ב-Human Reproduction עולה קשר הדוק בין השמנת-יתר בשלב מוקדם במהלך ההיריון ובין תמותת עוברים ויילודים, זאת ללא תלות בנוכחות מומים מולדים וסוכרת אימהית קדם הריונית.
החוקרים טוענים כי זהו המחקר הראשון להערכת הקשר הרציף בין מדד מסת הגוף ובין תמותת עוברים ויילודים. מהתוצאות עולה כי ערכי BMI אופטימאליים, לפחות עבור הילד, נעים סביב 23, אך דרושים מחקרים נוספים לאשר זאת.
החוקרים בחנו את הנתונים אודות הריונות של עוברים יחידים שנולדו במהלך שנת 2003-2005 בחמישה בתי חולים, וקשרו נתונים אלו אל מול נתונים משלושה מאגרים אזוריים. תמותה עוברית ספונטאנית הוגדרה בנוכחות תמותה לאחר 20 שבועות הריון ומעלה, תמותת יילוד הוגדרה כתמותה עד גיל שנה, תת-משקל הוגדר בנוכחות ערכי BMI של מתחת ל-18.5 ק”ג למטר רבוע, עודף משקל בנוכחות BMI של 25-29.9 ק”ג למטר רבוע, השמנת-יתר בנוכחות BMI של 30 ק”ג למטר רבוע, וערכי BMI מומלצים בטווח 18.5-24.9 ק”ג למטר רבוע.
הסיכון לתמותה עוברית וכן תמותת יילודים היה גבוה יותר משמעותית בנשים שמנות (יחס סיכון מתוקן של 2.32, 95% CI = 1.64-3.28, p<0.001 ויחס סיכון מתוקן של 1.97, 95% CI = 1.13-3.45, p=0.02, בהתאמה). ניתוח הנתונים הצביע על קשר בצורת V בין ערכי BMI ובין הסיכון לתמותת עוברים ויילודים. הסיכון הנמוך ביותר תועד באלו עם ערכי BMI של 23 ק”ג למטר רבוע, והסיכון לתמותה עוברית ולתמותת יילודים עלה משמעותית לאחר מכן.
בקרב נשים שמנות, לא זוהתה סיבה ספציפית לתמותה שהסבירה את הסיכון המוגבר לתמותת עוברים ויילודים, למעט שיעורים גבוהים יותר של רעלת הריון בלידות-מת.
ייתכנו מספר סיבות לקשר בין השמנה ובין תמותת עוברים ויילודים, ועדיין אין הסבר מלא לקשר הנ”ל. הנקודה היא שיש לסייע לנשים לשמור על משקל גוף תקין לפני ההיריון או לאחר הלידה. מתוצאות המחקר עולה כי כך ניתנת לילד האפשרות הטובה ביותר להתחיל את חייו. לא מומלץ לנשים לרדת במשקל במהלך ההיריון, אך יש להבטיח כי הן מקפידות על דיאטה בריאה ומאוזנת.
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!