Pregnancy

תוצאות נוירו-התפתחותיות בילודים שנולדו במשקל לידה נמוך במיוחד עד לשבוע ה-32 להריון בין השנים 1993-1998 (pediatrics) דר’ ברנרד ברזילי עורך מדור נאונטולוגיה

מטרת המחקר שפורסם לאחרונה היתה לבדוק את השפעת השינויים בטיפול בילודים על הפגיעות הנוירו-התפתחותיות (NDI) בגיל מתוקן של 18-22 חודשים בילדים שנולדו במשקל לידה נמוך במיוחד (401-1000 גרם בעת הלידה) בשלב מוקדם של ההיריון (שבועות 22-26) או בשלב מאוחר יותר (שבועות 27-32).

כל הנבדקים טופלו במהלך 3 תקופות (1993-1994, 1995-1996, ו-1997-1998). החוקרים שיערו כי התוצאות ילכו וישתפרו עם הזמן לאורך שלוש התקופות.

במסגרת המחקר הרב-מרכזי נבדקו התוצאות בקרב 3785 ילודים שעברו הערכה בגיל מתוקן של 18-22 חודשים. אנליזת רגרסיה שימשה להערכת השפעות 3 תקופות הטיפול, השפעות גיל הלידה והאינטראקציה בין התקופה לבין גיל הלידה.

אנליזות רגרסיה שימשו גם לזיהוי הקשרים הבלתי-תלויים בין 3 תקופות הטיפול ו-4 ההתערבויות שניתנו לילודים במסגרת המחקר: סטרואידים שניתנו במהלך הצירים, הנשמה בתדר גבוה (HFV), מספר הימים להשגה מחודשת של משקל הלידה כסמן לצריכה התזונתית, ומתן סטרואידים לאחר הלידה לטיפול בBPD, לבין התוצאות שהתקבלו.

שיעורי ההישרדות השתפרו עבור ילודים שנולדו בשלב המוקדם ועבור ילודים שנולדו בשלב המאוחר יותר של ההיריון (מ-51% ל-61% ומ-82% ל-86%, בהתאמה) לאורך 3 התקופות. אנליזות רגרסיה מעידות כי הסיכון המופחת לקבלת תוצאה שלילית היה נמוך באופן מובהק סטטיסטית בתקופה השנייה בהשוואה לתקופה הראשונה, עם ירידה בשיעורי קבלת תוצאה הנמוכה ב- Bayley Mental Development Index(ה-MDI) וב- neurodevelopmental impairment (ה-NDI).

מתן סטרואידים במהלך הצירים נקשרה לסיכון מופחת להופעת שיתוק מוחין (CP) מתון עד חמור ולקבלת תוצאה נמוכה ב-Bayley Psychomotor Development Index. הנשמה בתדר גבוה נקשרה לערכים נמוכים ב- Bayley MDIוב-NDI, ומתן סטרואידים אחרי הלידה נקשר להופעת שיתוק מוחין חמור, להופעת שיתוק מוחין כלשהו, לקבלת ערך נמוך ב-Bayley MDI, ב- Bayley Psychomotor Development Index ולעליה ב-NDI.

החוקרים מסיקים כי שיעור ההישרדות בקרב ילודים שנולדו במשקל לידה נמוך במיוחד הלך והשתפר בין השנים 1993 ו-1998. הם מסכמים כי למרות שבחלק מהתוצאות לא הופיע שינוי, בשיעורי התוצאה הנמוכה בדרוגי ה-Bayley MDI וב- NDIנצפו שיפורים. מתן סטרואידים במהלך צירי הלידה היה ההתערבות המחקרית היחידה שנקשרה לשיפור בתוצאות.

הערות עורך:

נחמד לדעת שיש שיפור בהשרדות הפגים הקטנים מ- 1000 גר’ בלידה. קשה עדיין להבין מדוע למתן סטרואידים טרם הלידה יש השפעה מיטיבה ואילו למתן סטרואידים לאחר הלידה יש השפעה מזיקה.

PEDIATRICS Vol. 116 No. 3 September 2005, pp. 635-643

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

  • וריאנטים גנטיים בחולי פרקינסון נפוצים יותר מכפי שסברו בעבר (Brain)

    וריאנטים גנטיים בחולי פרקינסון נפוצים יותר מכפי שסברו בעבר (Brain)

    וריאנטים גנטיים הקשורים עם מחלת פרקינסון נפוצים יותר מכפי שסברו בעברו ומתוארים ב-13% מהחולים במחלה, כך מדווחים חוקרים במאמר שפורסם בכתב העת Brain. ממצאי המחקר מדגישים את חשיבות בדיקות גנטיות וייעוץ לחולים עם מחלת פרקינסון. המדגם כלל משתתפים שלקחו חלק במחקר PD GENEration, מחקר רב-מרכזי, תצפיתי וקליני המציע בדיקות גנטיות וייעוץ גנטי לחולים עם מחלת […]

  • עליה משמעותית בסיכון ללידת מת בנשים עם סוכרת (Obstet Gynecol)

    עליה משמעותית בסיכון ללידת מת בנשים עם סוכרת (Obstet Gynecol)

    בנשים הרות עם אבחנה קודמת של סוכרת תועדה עליה של פי שלוש בסיכון ללידת מת או תמותה סביב הלידה, כאשר הסיכון היה גבוה במיוחד בקרב אימהות עם סוכרת מסוג 2 לעומת אלו עם סוכרת מסוג 1, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת Obstetrics & Gynecology. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי למרות הקשר המוכר היטב […]

  • שיעור לידות-חי גבוה לאחר השתלת רחם בנשים עם הפרעות פוריות משנית להפרעה רחמית (JAMA)

    שיעור לידות-חי גבוה לאחר השתלת רחם בנשים עם הפרעות פוריות משנית להפרעה רחמית (JAMA)

    בנשים עם הפרעת פוריות משנית לגורם רחמי בלבד תועדו שיעורי הצלחה גבוהים להשתלת רחם, כאשר 70% מהנשים הצליחו ללדת בעקבות ההשתלה, כך מדווחים חוקרים במאמר שפורסם בכתב העת JAMA Network Open. מדגם המחקר כלל 20 נשים עם הפרעות פוריות משנית לגורם רחמי, כולל נשים ללא רחם או רחם לא תפקודי; לכל אישה הייתה לפחות שחלה […]

  • חיסון כנגד קורונה אינו מעלה את הסיכון למומים מולדים (J Int Med)

    חיסון כנגד קורונה אינו מעלה את הסיכון למומים מולדים (J Int Med)

    זיהום בקורונה במהלך היריון מלווה בסיכון מוגבר לסיבוכים והפלות ולכן מומלץ מתן חיסון כנגד COVID-19 לנשים הרות ומנתונים חדשים שפורסמו ב-Journal International de Medecine עולה כי החיסון כנגד הנגיף אינו מעלה את הסיכון למומים מולדים. מטרת המחקר הייתה לבחון את הסיכון למומים מולדים לאחר חיסון בהלך היריון וזאת על-בסיס נתונים מדנמרק, שבדיה ונורבגיה, אשר כללו […]

  • אובדן שמיעה ונוירופתיה עלולים לקצר את תוחלת החיים בקשישים (J Am Geriatrics Society)

    אובדן שמיעה ונוירופתיה עלולים לקצר את תוחלת החיים בקשישים (J Am Geriatrics Society)

    אובדן שמיעה תלוי-גיל ונוירופתיה היקפית בקשישים מקצרת את תוחלת החיים הן באופן ישיר והן באופן עקיף דרך השפעה על שיווי משקל ויציבות, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת Journal of the American Geriatrics Society. במסגרת המחקר בחנו החוקרים את הנתונים אודות 793 קשישים ממרפאות ראשוניות שלקחו חלק במחקרי OKLAHOMA Studies בשנת 1999. המשתתפים השלימו […]

  • האם חיסון כנגד COVID מעלה את הסיכון להתלקחות טרשת נפוצה? (Neurology)

    האם חיסון כנגד COVID מעלה את הסיכון להתלקחות טרשת נפוצה? (Neurology)

    מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת Neurology עולה כי חיסון כנגד COVID-19 אינו מלווה בעליה בסיכון להתלקחות טרשת נפוצה. עם זאת, תוארה עליה קטנה בסיכון להתלקחות לאחר קבלת מנת דחף כנגד COVID-19 באלו עם טרשת נפוצה פעילה. החוקרים השלימו מחקר תצפיתי שהתבסס על נתונים ממאגר French National Health Data System וזיהו 124,545 חולים עם טרשת נפוצה, […]

  • האם Buprenorphine-Naloxone בטוח יותר מ-Buprenorphine לבדו בהיריון? (JAMA)

    האם Buprenorphine-Naloxone בטוח יותר מ-Buprenorphine לבדו בהיריון? (JAMA)

    מתן Buprenorphine בשילוב עם Naloxone בזמן היריון מלווה בסיכון מופחת לתסמונת גמילה ביילוד ואשפוז יילודים ביחידת טיפול נמרץ, בהשוואה למתן Buprenorphine לבדו, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת JAMA. מהנתונים עולה כי אין הבדל משמעותי בשיעור המומים המולדים המג’וריים בין שתי אפשרויות הטיפול. החוקרים השלימו מחקר מבוסס-אוכלוסייה שהתבסס על נתונים אודות מבוטחי מדיקייד […]

  • טיפול ב-Ofatumumab טוב יותר מ-Teriflunomide לטיפול בטרשת נפוצה התקפית-הפוגתית באוכלוסיות שונות (Neurology)

    טיפול ב-Ofatumumab טוב יותר מ-Teriflunomide לטיפול בטרשת נפוצה התקפית-הפוגתית באוכלוסיות שונות (Neurology)

    במאמר שפורסם בכתב העת Neurology מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי הנוגדן החד-שבטי Ofatumumab (קיסימפטה) יעיל יותר מהתכשיר האימונו-מודולטורי  Teriflunomide(אובג’יו) בהשגת הפוגה בחולים עם טרשת נפוצה התקפית-הפוגתית, באוכלוסיות מרקע אתני שונה. החוקרים השלימו ניתוח פוסט-הוק של מחקר ASCLEPIOS I ו-ASCLEPIOS II להשוואת היעילות והבטיחות של Teriflunomide לעומת Ofatumumab בחולים עם טרשת נפוצה […]

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה