בהמשך לעבודות קודמות שנעשו, מוצאים רופאים כי ניתן להסתמך על הבחנה ב-elevated shock index, SI, כאינדיקטור להריון חוץ-רחמי עם קרע, ruptured ectopic pregnancy. סימני החיים הרגילים הנממדים אינם מהווים, לעומת זאת, אינדיקטורים מדוייקים בפני עצמם.

ה-shock index, SI, הוא היחס בין קצב הלב (HR) לבין לחץ הדם הסיסטולי (SBP), נמצא שימושי באיתור דימום בחולי טראומה. השערת החוקרים היתה כי הוא עשוי להוות אינדיקטור רגיש וספציפי יותר להריון חוץ-רחמי עם קרע מאשר ה-HR או ה-SBP בפני עצמם.  

החוקרים תכננו ניסוי בו יוערך טיב הקשר בין סימני החיים ובין hemoperitoneum ויקבע הקשר בין סימני חיים בלתי תקינים ובין המצאות קרע ב-25 מקרים של הריונות עם קרע וב-27 מקרים של הריון חוץ רחמי ללא קרע.  

הרגישויות שנמצאו למדידות ה-HR, ה-SBP, וה-HR/SBP עומדות על 28%, 36%, ו-72%, בהתאמה; הספציפיות עומדת בהתאמה על ערכים של 96%, 96% ו-67%.

החוקרים כותבים כי מן המחקר עולה שסימני החיים החיוניים לבדם אינם יכולים לנבא היטב מצב של הריון חוץ רחמי עם קרע. הם מוסיפים כי ערך SI בלתי תקין (גדול מ-0.70) מהווה חזאי טוב יותר של קרע מאשר ה-HR או ה-SBP לבדם ונמצא בהתאמה טובה יותר עם רמת הדימום בתוך הפריטונאום.

בראיון שנערך עם אחד החוקרים הוא מסביר כי המחקר מחזק את הצורך של הרופא לשקול את ההצגה הקלינית במלואה (במקרה זה הכוונה להתחשבות הן בקצב הלב והן בלחץ הדם יחדיו) ולא להקנות חשיבות יתרה לכל אחת מפיסות המידע בפני עצמה.

הוא מוסיף כי לעיתים קרובות מדי בעיסוק הקליני מחליטים כי מצב האשה ההרה תקין בהסתמך על סימני החיים התקינים שנמדדו, אך סימנים אלה בפני עצמם אינם מנבאים במדיוק מצב של אובדן דם בנשים הרות.

בהתבסס על ניסיונו האישי בעיסוק ברפואה הוא מסביר כי למטופלות צעירות ובריאות (מצבן השכיח של נשים הרות) ישנו מאגר פיסיולוגי עצום ולכן הן מסוגלות לעמוד באובדן דם משמעותי ולהראות סימנים קלים בלבד לכך במצבן ההמו-דינמי.

Am J Obstet Gynecol 2003;189:1293-1296.

לידיעה במדסקייפ