מאת ד”ר בן פודה שקד

לראשונה מזה למעלה מעשור, פורסם בגיליון אפריל של ירחון Anesthesiology עדכון של הנחיות ה-American Society of Anesthesiologists לטיפול בכאב כרוני. נציין כי ההנחיות החדשות סוקרות מגוון של חידושים בתחום אשר לא נכללו בגרסה המקורית שפורסמה בשנת 1997.

ההמלצות החדשות מיועדות לדברי המומחים לסייע לקלינאים המטפלים בחולים עם כאב כרוני, ומטרותיו להיטיב את השליטה בכאבים, לשפר את מצבם הגופני והפסיכולוגי של המטופלים ולצמצם את התוצאות השליליות. ההמלצות נוגעות לחולים עם כאב כרוני שאינו קשור למחלה סרטנית, כאב נוירופתי, סומטי או ויסצרלי. המומחים ביקשו להתמקד בפעולות התערבותיות אבחנתיות לרבות חסם עצבי (Nerve block), חסם אבחנתי (Diagnostic joint block) ושימוש נוירואקסיאלי באופיואידים.

את ההנחיות החדשות ניסח צוות של 12 מומחים בהרדמה מרחבי ארצות הברית, אשר עבד בשיתוף פעולה עם חברי ה-American Society of Regional Anasthesia and Pain Medicine.

המומחים הסכימו כי יש לעשות שימוש בממצאים מההיסטוריה הרפואית, הבדיקה הגופנית וההערכה האבחנתית על מנת לספק תוכנית טיפול מותאמת אישית למטופל, המתמקדת בשיפור יחס הסיכון-תועלת. על הטיפול לטענתם להתקדם בצורה הדרגתית במידת פולשנותו. בנוסף, כשהדבר אפשרי, מציעים על יצירת קשר ושמירתו מול הרופאים האחרים המטפלים בחולה.

ההנחיות החדשות קוראות להתערבויות מולטי מודאליות עבור חולים הסובלים מכאב כרוני. המומחים מציעים גישה טיפולית ארוכת טווח הכוללת בדיקות תקופתיות שגרתיות, וכן שימוש בתוכניות מולטי-דיציפלינאריות כשיש אפשרות לכך.

ההנחיות סוקרות מגוון רחב של התערבויות טיפוליות לכאב כרוני, לרבות טכניקות אבלציה, דיקור, חסמים עצביים, שימוש ברעלן הבוטולינום, סימולציה עצבית חשמלית, סטרואידים במתן אפידורלי, טיפולים תרופתיים הניתנים אינטרא-תקאלית, פעולות שדרתיות זעיר-פולשניות, טיפול תרופתי, פיזיותרפיה, טיפולים פסיכולוגיים וכן הזרקת תרופות לנקודות הטריגר לכאב.

המומחים מגדירים כאב כרוני ככאב מכל אתיולוגיה שהיא שאינו קשור ישירות למעורבות ממארת, הקשור במצב רפואי כלשהו או הנמשך אל מעבר לפרק הזמן המצופה של הנזק הרקמתי והריפוי התקין, ואשר משפיע לרעה על התפקוד או על מצבו הכללי של הפרט.

בין התרופות העשויות לשמש לטיפול בכאב כרוני המוזכרות בהנחיות העדכניות, נכללות תרופות נוגדות פרכוסים, נוגדות דיכאון, בינזודיאזפינים, אנטגוניסטים לרצפטור ל-N­-methyl-D-aspartate, תרופות נוגדות דלקת שאינן סטרואידליות (NSAID’s), טיפול באופיואידים, תכשירים המרפים שריר שלד וכן תכשירים טופיקליים. המומחים דנים בפרוטרוט בכל טיפול תרופתי וממליצים על אסטרטגיות לניטור ולטיפול בתופעות הלוואי הכרוכות בהם ולשיפור היענות החולה לטיפול.

Anesthesiology. 2010;112:810-833

לידיעה במדסקייפ