Physical Activity

המלצות עדכניות עבור מטופלים עם סוכרת מסוג 2 (ADA)

האגודה האמריקאית לסוכרת והאיגוד האירופי לחקר סוכרת ממליצים על פעילות גופנית אירובית מצטברת שאורכת לפחות 150 דקות בשבוע בעצימות בינונית ומעלה, בתוספת שניים עד שלושה אימוני התנגדות, גמישות או שיווי משקל

מחקרים רבים הוכיחו כי פעילות גופנית עשויה לשפר את המטבוליזם של הגלוקוז במטופלים עם סוכרת מסוג 2, כמו גם להפחית תחלואה ותמותה קרדיווסקולרית. האגודה האמריקאית לסוכרת והאיגוד האירופי לחקר סוכרת ממליצים על פעילות גופנית אירובית מצטברת שאורכת לפחות 150 דקות בשבוע בעצימות בינונית ומעלה, בתוספת שניים עד שלושה אימוני התנגדות, גמישות או שיווי משקל. למרות זאת, מטופלים רבים מתקשים לעיתים קרובות לדבוק בהמלצות אלו באופן מלא, מה שמדגיש את הצורך במאמצים לקידום ולתמיכה בפעילות גופנית בקרב מטופלים עם סוכרת מסוג 2.

בהקשר זה, ד”ר מייקל ז’וברט, בית החולים האוניברסיטאי קאן בצרפת, בדק האם גירוי חשמלי עצבי-שרירי (NMES – neuromuscular electrical stimulation), המשמש באופן שגרתי בשיקום תפקודי כדי לשפר את כוח השרירים ונפחם, יכול לשפר את השליטה הגליקמית במטופלים עם סוכרת מסוג 2, ולהוות חלופה לפעילות הגופנית המסורתית.

המחקר כלל 40 מטופלים, כך שמתוכם, 35 חולקו אקראית לשלוש קבוצות. הראשונה לא טופלה ב-NMES כלל, השניה טופלה ב-NMES במשך 6 שבועות, 3 ימים בשבוע, והשלישית טופלה ב-NMES במשך 6 שבועות, 5 ימים בשבוע. תוצאות המחקר הראו כי לא נצפו הבדלים משמעותיים ברמות הגלוקוז בין שלוש הקבוצות. התוצאה העיקרית הייתה רמת גלוקוז ממוצעת בהתבסס על רישום 6 ימים של ניטור גלוקוז באופן רציף (CGM). רמות אלו היו 181.4 ± 42.5 מ”ג/ד”ל (ביקורת, ללא התערבות), 180.6 ± 45.8 מ”ג/ד”ל (NMES3) ו-181.1 ± 48.9 מ”ג/ד”ל (NMES5). יתר על כן, התוצאות המשניות (שיעורי היפרגליקמיה והיפוגליקמיה) לא היו שונות בין שלוש הקבוצות.

לפיכך, לא נראה כי ניתן להמליץ ​​על NMES כחלופה לפעילות גופנית עבור מטופלים עם סוכרת מסוג 2.

לכתבה ב- Medscape

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה