על פי מחקר חדש, פעילות גופנית אירובית עשויה לשפר את הטיפול בהפרעת דחק פוסט-טראומטית (PTSD). במהלך המחקר, במשך 9 שבועות, אנשים הסובלים מ-PTSD חולקו באופן אקראי לשתי קבוצות, האחת כללה חשיפה לפעילות אירובית והשנייה כללה ביצוע מתיחות באופן פאסיבי. לאחר 6 חודשים, נצפתה ירידה גדולה יותר בחומרת ה-PTSD בקבוצת האימון האירובי בהשוואה לקבוצת הפעילות הפאסיבית. הממצאים פורסמו ב-24 בנובמבר בכתב העת Lancet Psychiatry.
החוקר הראשי, פרופ’ ריצרד בראיינט, מנהל המרפאה לסטרס טראומטי ומרצה לפסיכולוגיה באוניברסיטת ניו סאות’ ויילס, אוסטרליה, אמר כי “אנו יודעים שגורמים נוירוטרופיים מוחיים (BDNF) הינם קריטיים עבור גמישות סינפטית, אשר עומדת בבסיס הלמידה הטיפולית, כך שזיכרונות מהאירוע הטראומטי כבר אינם מעוררים פחד” . בהמשך הוסיף כי “מחקר פרה-קליני על בעלי חיים ובני אדם מראה שפעילות גופנית אירובית קצרה עשויה להגביר את הגורמים הנוירוטרופיים המוחיים אשר מעכבים תגובות פחד”.
תוצאת המחקר העיקרית, שיפור בחומרת ה-PTSD, הוערכה באמצעות סולם קליני למדידת PTSD עם תחילת הטיפול, שבוע לאחר הטיפול ו-6 חודשים לאחר הטיפול. הפעילות האירובית כללה ריצה על הליכון תוך כדי תיעוד פעילות לבבית. החוקרים לא מצאו הבדלים מובהקים בחומרת ה-PTSD, בין קבוצות הטיפול לאחר 10 שבועות – כלומר, מיד לאחר הטיפול. עם זאת, ירידה משמעותית יותר נמצאה בקבוצה האירובית לאחר 6 חודשים. בנוסף להשפעה על הפרעת דחק פוסט-טראומתית, נמצאה השפעה חיובית בקבוצה האירובית על חומרת דיכאון לאחר 6 חודשים.
למחקר היו מספר מגבלות. ראשית, החוקרים לא בדקו את ריכוזי ה-BDNF בדם, ולכן הם לא יכלו להסיק כי המנגנון המשפיע על ה-PTSD כרוך בשינוי ריכוז ה-BDNF. כמו כן, לא בוצע ניתוח מחקרי לפי מין, כך שמחקרים נוספים צריכים להתבצע על גודל מדגם גדול יותר כדי לחקור את ההבדלים בין המינים מכיוון שנשים מציגות שינוי מופחת בריכוז BDNF בעקבות פעילות גופנית מאשר גברים.
e-Med Tools
קצר קולע וממוקד
e-Med סמינרים
אי-מד תחקירים
Medscape Tools
Journal Club
מרכזי מידע ושירות
Facebook
מידע למפרסם
מאגר תרופות
מאגר אנשי המקצוע
אינדקס שימושי
חדשות משה"ב
eMed HealthClub
מחקרים קליניים
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!