במאמר שפורסם בכתב העת Medicine and Science in Sports and Exercise מדווחים חוקרים על ממצאי מחקר חדש, מהם עולה כי ירידה מתונה במשקל הגוף (כ-7%) עקב הגבלה קלורית של 20% בנשים וגברים בעלי עודף-משקל לוותה בירידה במסת גוף רזה וירידה בצריכת חמצן מקסימאלית אבסולוטית. פעילות גופנית הגנה מפני השפעות אלו.
מדגם המחקר כלל גברים ונשים בעלי עודף-משקל ואורח חיים יושבני, שחולקו באקראי לירידה של 6-8% במשקל הגוף באמצעות הגבלה קלורית, תכנית אימוני סיבולת או שילוב של הגבלה קלורית עם אימוני סיבולת. המשתתפים בקבוצות הגבלה קלורית ואימוני סיבולת עם הגבלה קלורית השלימו ייעוץ בנושא הפחתת צריכת אנרגיה בהיקף של כ-20% ו-10%, בהתאמה.
המשתתפים בקבוצת אימוני סיבולת או משלב אימוני סיבולת עם הגבלה קלורית התאמנו 7.4 ו-4.4 שעות בשבוע, בהתאמה. לפני ואחרי 16.8 שבועות ירידה במשקל, החוקרים מדדו את מסת הגוף הרזה וצפיפות המינראלים של העצם באמצעות מכשיר DEXA, כוח נמדד בעזרת דינמומטר ויכולת אירובית על-בסיס קלורימטריה בלתי-ישירה בזמן שיא עצימות מבחן הליכון.
ירידה במשקל עמדה כל כ-7% בכל הקבוצות. ירידה במסת גוף רזה בכל הגוף (2%-) ובגפיים תחתונות (4%-) תועדה בקבוצת הגבלה קלורית. למרות ירידה דומה במשקל הגוף, ירידות אלו היו קטנות יותר בקבוצת המשלב עם ירידה במשקל (1%- ו-2%-, בהתאמה) ולא תועדו בקבוצת החולים תחת אימוני סיבולת בלבד.
היכולת האירובית האבסולוטית ירדה ב-6% בקבוצת הגבלה קלורית, נותרה ללא שינוי בקבוצת השילוב של הגבלה קלורית עם אימוני סיבולת, ועלתה ב-15% בקבוצת אימוני סיבולת בלבד. לא תועדו שינויים בכוח השרירים או בעצם.
החוקרים כותבים כי למרות ששינויים על-רקע הגבלה קלורית עשויים להשפיע לטובה על משקל הגוף, פעילות גופנית משמרת ו/או מונעת ירידה במסת גוף רזה וצריכת חמצן מקסימאלית, דבר המוביל ככל הנראה לשיפור התפקוד הגופני. ממצאי המחקר תומכים בגישה לפיה יש לשלב פעילות גופנית כמרכיב חשוב בתכניות לירידה במשקל.
Med Sci Sports Exerc. 2017;49(1):206-217
e-Med Tools
קצר קולע וממוקד
e-Med סמינרים
אי-מד תחקירים
Medscape Tools
Journal Club
מרכזי מידע ושירות
Facebook
מידע למפרסם
מאגר תרופות
מאגר אנשי המקצוע
אינדקס שימושי
חדשות משה"ב
eMed HealthClub
מחקרים קליניים
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!