מחקר חדש מה-Am J Prev Med
מדווח כי קיום פעילות גופנית אפילו בעוצמה נמוכה עשוי להפחית הסיכון להתפתחות דיכאון, ולאור השכיחות והנטל הגבוהים של דיכאון יש מקום לעודד פעילות גופנית כחלק ממדיניות בריאות הציבור.
ברקע מסבירים החוקרים כי לאור השכיחות הרבה וההשפעה של דכאון על איכות החיים, יש מקום לזהות גורמים שעשויים למנוע דיכאון. בסקירה זו בחנו החוקרים אם פעילות גופנית עשויה להיות גורם מגן מפני התפתחות של דכאון.
לצורך כך ביצעו החוקרים חיפוש מקיף של מחקרים עד דצמבר 2012 ב-MEDILINE , Embase, PubMed, PsycINFO, SPORTDiscus , וסקירות שיטתיות מ-Cochrane Database .
המחקרים שנבחרו לסקירה היו כאלה שהיו פרוספקטיביים, עם מעקב תקופתי ואשר בחנו את הקשר בין פעילות גופנית ודיכאון וכללו לפחות שתי תקופות זמן. נעשתה גם הערכת איכות למחקרים באופן בלתי תלוי ע”י שני סוקרים.
תוצאות החיפוש מצאו 6.363 מקורות מידע. לאחר תהליך סלקציה 30 מחקרים נבחרו להיכלל בסקירה, מביניהם 25 הדגימו שפעילות גופנית בתחילת המעקב הייתה בקשר הפוך לסיכון לדכאון.
מרבית המחקרים היו עם איכות מתודולוגית גבוהה, וסיפקו מידע עקבי לפיו פעילות גופנית עשויה למנוע דיכאון עתידי. הם מדגישים כי קיימות עדויות מבטיחות לפיהן כל רמה של פעילות גופנית, אפילו נמוכה (למשל הליכה של פחות מ-150 דקות בשבוע) עשויה למנוע דיכאון עתידי.
כך למשל נמצא שגם הליכה של פחות מ-150 דקות בשבוע הייתה קשורה עם ירידה בסיכון של בין 8%-63% לדיכאון בהשוואה לאנשים שהוגדרו כסדנטריים.
המחברים מסכמים כי מנקודת ראות של בריאות הציבור, עידוד הציבור לקיים פעילות גופנית עשוי לשרת באופן יעיל את האסטרטגיה של הורדת הסיכון לפיתוח דכאון.
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!