היעילות של קו טיפול שני לאחר כישלון Vedolizumab בחולים עם קוליטיס כיבית

מקור: United European Gastroenterology Journal

בקרב חולים עם קוליטיס כיבית לאחר כישלון Vedolizumab, מתן טיפול ב-Infliximab, מעכבי TNF בזריקה תת-עורית ו-Ustekinumab הדגימו יעילות דומה כקו-טיפול שני, כך עולה מנתונים שפורסמו בכתב העת United European Gastroenterology Journal.

מחקר העוקבה הרטרוספקטיבי כלל 31 מרכזים בצרפת ובלגיה, כולל 196 חולים עם קוליטיס כיבית (גיל חציוני של 46.6 שנים, 52% נשים) שקיבלו טיפול ב-Infliximab (99 חולים), מעכבי TNF בזריקה תת-עורית (27 חולים), או Ustekinumab (70 חולים) לאחר כישלון Vedolizumab בין מרץ 2016 ועד יוני 2014, עם משך מעקב של לפחות 14 שבועות.

התוצא העיקרי היה הפוגה קלינית ללא-סטרואידים – אשר הוגדרה כמדד Partial Mayo Clinic Score של עד 2 נקודות, ללא תת-מדד של מעל נקודה אחת וללא הפסקת טיפול – לאחר 14 שבועות. תוצאים משניים כללו הפוגה ותגובה לאחר 14 ו-52 שבועות, הקפדה על הטיפול התרופתי לאורך זמן, אירועים חריגים ואשפוזים.

אירועים חריגים חמורים הוגדרו כאלו שהובילו לתמותה, מצבי מסכני-חיים, אשפוז, מוגבלות משמעותית, הפרעות מולדות והפסקת טיפול.

לאחר 14 שבועות, 39.8% מהחולים השיגו הפוגה קלינית ללא-סטרואידים – 38.4% עם Infliximab, 29.6% עם מעכבי TNF בזריקה תת-עורית ו-45.7% עם Ustekinumab – ללא הבדלים מובהקים סטטיסטית בין הקבוצות.

חציון משך ההקפדה על הטיפול התרופתי נע בין 8.0 עד 9.2 חודשים, ללא הבדלים מובהקים סטטיסטית בין הקבוצות.

שיעורי הפסקת הטפול עקב אירועים חריגים עמדו על 12.1% מהחולים תחת Infliximab, 14.8% מאלו שטופלו במעכבי TNF בזריקה תת-עורית ו-2.9% מהמטופלים ב-Ustekinumab, עם שיעורים נמוכים יותר משמעותית עם Ustekinumab לעומת Infliximab ומעכבי TNF בזריקה תת-עורית (p<0.05).

שיעור האשפוזים בשל קוליטיס כיבית היה נמוך יותר משמעותית עם Ustekinumab לעומת Infliximab (8.6% לעומת 22.2%, P=0.02). שיעור אירועים חריגים חמורים היו דומים בין הקבוצות: 16.1% עם Infliximab, 14.8% עם מעכבי TNF בזריקה תת-עורית ו-5.7% עם Ustekinumab.

מנקודת מבט קלינית, ממצאי המחקר מעידים כי בחירת קו טיפול שני מתקדם לאחר Vedolizumab לטיפול בקוליטיס כיבית צריכה להתבסס על מאפייני החולים הספציפיים ולא על הנחה מוקדמת של יעילות טיפולים ביולוגיים. גורמים דוגמת חומרת מחלה, עומס דלקתי, מחלות רקע, פרופיל בטיחות קודם והעדפות החולים, משחקים ככל הנראה תפקיד מרכזי.

United European Gastroenterology Journal, March 25, 2026

לידיעה במדסקייפ

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

היסטוריה של מחלות אוטואימוניות והסיכון להיארעות סוכרת מסוג 1 במתבגרים

היסטוריה של מחלות אוטואימוניות והסיכון להיארעות סוכרת מסוג 1 במתבגרים

מקור: Diabetes Care
מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|18/11/2025

במאמר מדווחים פרופ’ גלעד טוויג ושותפיו מהמרכז הרפואי בשיבא על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי תחלואה אוטואימונית מאוחרת בגיל ההתבגרות מלווה בסיכון מוגבר לסוכרת מסוג 1 בבגרות בשני המינים, בפרט באלו עם מחלה אוטואימונית של בלוטת התריס ומחלת צליאק

מעכב JAK מול אנטגוניסט TNF; איזה בטוח יותר עבור מטופלים עם מחלות דלקתיות מתווכות־חיסון?

מעכב JAK מול אנטגוניסט TNF; איזה בטוח יותר עבור מטופלים עם מחלות דלקתיות מתווכות־חיסון?

מקור: JAMA Network Open
פרופ' שחף שיבר
פרופ' שחף שיבר
אין תגובות|16/09/2025

מטא־אנליזה הראתה כי אין הבדל מובהק בין שימוש במעכבי JAK לבין שימוש באנטגוניסטים של TNF מבחינת הסיכון לזיהומים חמורים או לממאירויות בקרב מטופלים עם מחלות דלקתיות מתווכות־חיסון (IMIDs)

דימום ממערכת העיכול התחתונה (JAMA)

דימום ממערכת העיכול התחתונה (JAMA)

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|01/07/2024

דימום ממערכת העיכול התחתונה, המוגדר כהמטוֹכזיה, מהווה חמישית מכלל המקרים של דימום במערכת העיכול בקרב חולים הזקוקים לאשפוז בבית חולים. מאמר סקירה זה הוא סיכום של ההנחיות הקליניות של JAMA שפורסמו באפריל 2024.
מתוך הגליון הראשון של מגזין הג’ורנאל קלאב המשולב.

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן