במאמר שפורסם בכתב העת Journal of Clinical Oncology מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי טיפול אחזקה ב-Rituximab (מבטרה) יעיל בטוח לשימוש ארוך טווח בצעירים עם לימפומה של תאי מנטל, עם שיפור שיעורי-הישרדות ללא התקדמות מחלה וללא עליה בסיכון לתמותה משנית למחלות זיהומיות.
ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי במחקר LYMA הודגמה התועלת של טיפול אחזקה ב- Rituximab כקו טיפול ראשון בצעירים עם לימפומה של תאי מנטל. כעת הם מדווחים על התוצאות ארוכות הטווח לאורך 7.5 שנים מהגיוס למחקר, כולל שיעורי הישרדות ללא-התקדמות מחלה ושיעורי הישרדות כוללים בכלל אוכלוסיית המחקר.
מהנתונים לאחר 7 שנים עולה כי שיעורי ההישרדות ללא-התקדמות מחלה עמדו על 55.5% (רווח בר-סמך 95% של 49.5-61%) שיעורי ההישרדות הכוללים עמדו על 69.5% (רווח בר-סמך 95% של 63.8-74.5%). שיעורי ההישרדות ללא-אירועים היו טובים יותר משמעותית עם טיפול אחזקה ב- Rituximab (חציון טרם נקבע לעומת 5.8 שנים, בהתאמה, p<0.0001; יחס סיכון של 0.39, רווח בר-סמך 95% של 0.52-0.60).
בדומה, טיפול אחזקה ב- Rituximab לווה בהארכת הישרדות ללא-התקדמות מחלה (שיעורי הישרדות ללא-התקדמות לאחר שבע שנים של 785% לעומת 47.4%; יחס סיכון של 0.36, רווח בר-סמך 95% של 0.23-0.56 עם טיפול אחזקה ב- Rituximab ומעקב, בהתאמה, p<0.0001).
שיעורי ההישרדות הכוללים לאחר שבע שנים עמדו על 83.2% עם טיפול אחזקה ב- Rituximab לעומת 72.2% עם מעקב בלבד (p=0.088, יחס סיכון של 0.63, רוו בר-סמך 95% של 0.37-1.08).
הסיבות לתמותה לא היו שונות משמעותית בין שתי הקבוצות, כאשר לימפומה הייתה הסיבה המובילה עם שיעורים נמוכים מאוד של מקרי תמותה על-רקע זיהום.
בסיכומו של דבר, התועלת מבחינת הישרדות ללא-התקדמות מחלה של טיפול אחזקה ב- Rituximab לאחר השתלת מח עצם אוטולוגית נותר לאחר 7 שנות מעקב וטיפול אחזקה ב- Rituximab לא לווה בעליה בשיעורי תמותה על-רקע זיהומים, ממצאים התומכים בגישת טיפול זו לטווח ארוך בצעירים עם לימפומה של תאי מנטל.
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!