טיפול ב-Pacritinib עשוי לשפר את ההישרדות הכוללת של חולים עם מיאלופיברוזיס עם עדות לתרומבוציתמיה, כך עולה מתוצאות מחקר PERSIST-2, אשר הוצגו במהלך הכנס השנתי מטעם ה-American Society of Hematology Meeting and Exposition.
החוקרים השלימו ניתוח הישרדות של נתונים ממחקר PERSIST-2 ומצאו כי ירידה בנפח הטחול לאחר 12 שבועות בחולים שטופלו ב- Pacritinibלוותה בתוצאות הישרדות טובות יותר.
מדגם המחקר כלל 59 חולים שטופלו ב- Pacritinib (גיל חציוני של 67 שנים), כאשר ברבע מהם (25%) תועדה אבחנה של מיאלופיברוזיס בדרגת סיכון גבוהה לפי מדד Dynamic International Prognostic Scoring System.
הנתונים הצביעו על ירידה של מעל 20% בתסמינים גופניים דוגמת עייפות, תסמינים משנית לטחול דוגמת כאבי צלעות ואי-נוחות בטנית, כמו גם בתסמיני שחרור ציטוקינים דוגמת גרד, הזעות לילה וכאבי עצמות.
באופן ספציפי, לא תועדו מקרי תמותה בקרב 35 החולים שטופלו ב- Pacritinib עם תגובה לטיפול ותסמיני שחרור ציטוקינים, זאת בהשוואה לשני מקרי תמותה ב-15 החולים שלא הגיבו לטיפול התרופתי.
החוקרים מסכמים וכותבים כי ממצאי המחקר מעידים על תועלת הישרדותית לטיפול ב- Pacritinib בחולים עם מיאלפיברוזיס, ממצא אשר לא תואר בעבר עם מעכבי JAK אחרים. הם ממליצים להשלים מחקרים נוספים להערכת מנגנונים אפשריים בבסיס השפעות הטיפול ומציינים כי ל- Pacritinib מנגנון פעולה ייחודי העשוי לעמוד בבסיס ההבדלים המתוארים.
מתוך כנס ה-ASH
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!