טיפול בתרופות ממשפחת סטטינים הפחית משמעותית את הסיכון לאירועי דמם מג’ורי, תמותה מכל-סיבה ואירועים מוחיים איסכמיים בחולים עם פרפור פרוזדורים שאינו על-רקע מחלת מסתם שטופלו בנוגדי-קרישה פומיים, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת American Journal of Cardiovascular Drugs.
ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי ההשפעות של סטטינים בחולים עם פרפור פרוזדורים שאינו על-רקע מחלת מסתם ונוטלים נוגדי-קרישה פומיים אינן מתועדות היטב.
המחקר כלל חולים עם פרפור פרוזדורים שאינו על-רקע מחלת מסתם וטופלו בנוגדי-קרישה פומיים ולאחר הוצאת חולים עם מסתם לב מכאני או היסטוריה של פקקת ורידים עמוקים או תסחיף ריאתי, מדגם המחקר כלל 7,826 חולים, מהם 2,599 מטופלים בסטטינים (33%).
החוקרים ערכו השוואה בין אלו שטופלו בסטטינים ואלו שלא קיבלו את הטיפול התרופתי להערכת הסיכון לתוצא העיקרי של דימום מג’ורי ותוצאים משניים שכללו תמותה מכל-סיבה, אירועים איסכמיים, אירוע מוחי המורגי ואירוע מוחי איסכמי.
בקרב מטופלים בסטטינים תועד סיכון גבוה יותר לפרפור פרוזדורים התקפי (37% לעומת 33%, p=0.0003), יתר לחץ דם (84% לעומת 76%, p<0.0001), סוכרת (41% לעומת 27%, p<0.0001) ודיסליפידמיה (91% לעומת 30%, p<0.0001), בהשוואה לאלו שלא טופלו בסטטינים.
ההיארעות המצטברת של אירועי דמם מג’ורי עמדה על 6.9% ו-8.1% (p=0.06).
הסיכון לדימום מג’ורי בקבוצת הטיפול בסטטינים היה נמוך ב-23% (יחס סיכויים מתוקן של 0.77, רווח בר-סמך 95% של 0.63-0.94), בהשוואה לחולים שלא טופלו בסטטינים. בקרב מטופלים בסטטינים תועד סיכון נמוך ב-42% לתמותה (יחס סיכויים מתוקן של 0.58, רווח בר-סמך 95% של 0.47-0.71) וסיכון נמוך ב-23% לאירועים איסכמיים (יחס סיכון מתוקן של 0.77, רווח בר-סמך 95% של 0.59-0.99). עוד מדווחים החוקרים כי יחס הסיכון המתוקן לאירועים מוחיים המורגיים עמד על 0.85 (רווח בר-סמך 95% של 0.48-1.50) ויחס הסיכון המתוקן לאירוע מוחי איסכמי עמד על 0.79 (רווח בר-סמך 95% של 0.60-1.05).
החוקרים מסכמים וכותבים כי ממצאי המחקר מעידים כי סטטינים מפחיתים את הסיכון לדימום בחולים תחת נוגדי-קרישה פומיים כנגד פרפור פרוזדורים שאינו על-רקע מחלת מסתם. לאור זאת, יש לקחת בחשבון את הערך המוסף של תרופות אלו בטיפול באוכלוסיית חולים זו.
Am J Cardiovasc Drugs. 2022 Nov 16
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!