pharmacology

השפעת הפסקת טיפול במעכבי ציר רנין-אנגיוטנסין בחולים עם מחלת כליות כרונית מתקדמת על התפקוד הכלייתי (N Engl J Med)

בקרב חולים עם מחלת כליות כרונית מתקדמת, הפסקת טיפול במעכבי ציר רנין-אנגיוטנסין אינה מלווה בהבדל מובהק סטטיסטית בקצב הירידה בתפקוד הכלייתי בטווח הארוך, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת New England Journal of Medicine.

ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי מעכבי ציר רנין-אנגיוטנסין – כולל מעכבי ACE ו-ARB – מאטים את ההתקדמות של מחלת כליות כרונית בדרגה קלה או בינונית. עם זאת, חלק מהמחקרים הציעו כי הפסקת הטיפול בתרופות אלו בחולים עם מחלת כליות כרונית מתקדמת עשויה להביא לעליה בקצב פינוי גלומרולארי משוער או להאט את ההידרדרות בתפקוד הכלייתי.

במסגרת מחקר הרב-מרכזי חולקו באקראי חולים עם מחלת כליות מתקדמת (קצב פינוי גלומרולארי משוער נמוך מ-30 מ”ל/דקה) להפסקת טיפול במעכבי ציר רנין-אנגיוטנסין או המשך טיפול בתרופות אלו. התוצא העיקרי של המחקר היה קצב פינוי גלומרולארי לאחר שלוש שנים. תוצאים משניים כללו התפתחות מחלת כליות בשלב סופני ; משלב של ירידה של למעלה מ-50% בקצב פינוי גלומרולארי משוער או התחלת טיפול כלייתי חליפי, כולל מחלת כליות בשלב סופני; אשפוז; לחץ דם; יכולת גופנית; ואיכות חיים.

מדגם המחקר כלל 411 חולים, כאשר לאחר שלוש שנים ממוצע הריבועים הפחותים של קצב פינוי גלומרולארי משוער עמד על 12.6 מ”ל/דקה בקרב אלו שהפסיקו את הטיפול במעכבי רנין-אנגיוטנסין ועל 13.3 מ”ל/דקה באלו שהמשיכו בטיפול התרופתי (הבדל של 0.7-, p=0.42), כאשר ערך שלילי מעיד על תוצאה טובה יותר בקרב אלו שהמשיכו בטיפול התרופתי. לא תועדה הטרוגניות בתוצא לפי תתי-קבוצות מוגדרות מראש.

שיעורי מחלת כליות בשלב סופני או התחלת טיפול כלייתי חלפי עמדו על 62% (128 חולים) בקבוצת המטופלים שהפסיקו את הטיפול במעכבי ציר רנין-אנגיוטנסין ועל 56% (115 חולים) באלו שהמשיכו בטיפול התרופתי (יחס סיכון של 1.28, רווח בר-סמך 95% של 0.99-1.65).

אירועים קרדיווסקולאריים חריגים (108 מקרים עם הפסקת הטיפול לעומת 88 מקרים עם המשך הטיפול התרופתי) ומקרי תמותה (20 עם הפסקת הטיפול לעומת 22 מקרים עם המשך הטיפול התרופתי), היו דומים בשתי הקבוצות.

החוקרים מסכמים וכותבים כי בקרב חולים עם מחלת כליות מתקדמת, הפסקת טיפול במעכבי ציר רנין-אנגיוטנסין לא לוותה בהבדל משמעותי בקצב הירידה בתפקוד הכלייתי בהשוואה לחולים שהמשיכו בטיפול התרופתי.

 

N Engl J Med. 2022 Nov 3

 

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

  • עדויות חדשות תומכות ביעילות Nemolizumab לטיפול באטופיק דרמטיטיס (The Lancet)

    עדויות חדשות תומכות ביעילות Nemolizumab לטיפול באטופיק דרמטיטיס (The Lancet)

    במאמר שפורסם בכתב העת The Lancet מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי Nemolizumab , אנטגוניסט לקולטן ל-IL-31, הינו טיפול נסבל היטב אשר הביא לשיפור בתהליכי דלקת וגרד בחולים עם אטופיק דרמטיטיס בדרגה בינונית-עד-חמורה. החוקרים השלימו שני מחקרים אקראיים, מבוקרי-פלסבו, כפלי-סמיות, לאורך 48 שבועות, מחקר ARCADIA 1  (941 חולים, 47% נשים) ומחקר ARCADIA 2 […]

  • גורמי סיכון לכישלון ניסיון השבת שמורת זרם כלילי לאחר ניתוח מעקפים (Int J Cardiol)

    גורמי סיכון לכישלון ניסיון השבת שמורת זרם כלילי לאחר ניתוח מעקפים (Int J Cardiol)

    מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת International Journal of Cardiology עולה כי סוכרת שאינה מאוזנת היטב, נגע ארוך יותר ויחס iFR (או instantaneous wave-free ratio) נמוך יותר מלווים בסיכון מוגבר להפרעה בשמורת זרם כלילי (Coronary Flow Reserve) לאחר ניתוח מעקפים של העורקים הכליליים. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי שמורת זרם כלילי הינו גורם מנבא משמעותי […]

  • לטיפול ב-Dapagliflozin השפעה מגנה אפשרית במבוגרים עם מחלת כליות כרונית משנית ל-ADPKD (מתוך Clin Kidney J)

    לטיפול ב-Dapagliflozin השפעה מגנה אפשרית במבוגרים עם מחלת כליות כרונית משנית ל-ADPKD (מתוך Clin Kidney J)

    לטיפול ב- Dapagliflozin(פורסיגה) השפעה מגנה אפשרית על התפקוד הכלייתי בחולים עם מחלת כליות כרונית משנית ל-ADPKD (או Autosomal Dominant Polycystic Kidney Disease), כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת Clinical Kidney Journal. החוקרים מסבירים כי בחולים עם ADPKD מתן מעכבי SGLT-2 צפוי להגן על הכליות הודות להפחתת לחץ הדם, עידוד ירידה במשקל ושינוי במטבוליזם, […]

  • עדויות חדשות תומכות בבטיחות ויעילות Cendakimab לטיפול באטופיק דרמטיטיס  (JAMA Dermatol)

    עדויות חדשות תומכות בבטיחות ויעילות Cendakimab לטיפול באטופיק דרמטיטיס  (JAMA Dermatol)

    מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת JAMA Dermatology עולה כי Cendakimab מהווה טיפול יעיל ולרוב בטוח במבוגרים עם אטופיק דרמטיטיס בדרגה בינונית-עד-חמורה. החוקרים מסבירים כי Cendakimab הינו נוגדן חד-שבטי סלקטיבי, עם אפיניות גבוהה, הנקשר ל-Interleukin-13, ציטוקין מרכזי בתהליכי דלקת מסוג 2, אשר נקשר עם אטופיק דרמטיטיס. להערכת היעילות והבטיחות של Cendakimab בחולים עם אטופיק דרמטיטיס בדרגה […]

  • מנהל המזון והתרופות האמריקאי אישר מתן Fabhalta לטיפול ב-IgA Nephropathy (מתוך הודעת ה-FDA)

    מנהל המזון והתרופות האמריקאי אישר מתן Fabhalta לטיפול ב-IgA Nephropathy (מתוך הודעת ה-FDA)

    מנהל המזון והתרופות האמריקאי (Food and Drug Administration) אישר את מתן Fabhalta להפחתת פרוטאינוריה בחולים עם מחלת כליות מסוג IgA Nephropathy. הטיפול ב- Fabhalta כבר מאושר לשימוש בחולים מבוגרים עם המוגלובינוריה לילית התקפית (או Paroxysmal Nocturnal Hemoglobinuria). עם הרחבת האישור כעת, Fabhalta תתחרה מול Tarpeyo ו-Filspari. המומחים מסבירים כי IgA Nephropathy, הפוגעת בעיקר במבוגרים צעירים, […]

  • ביטויים עיניים של תסמונת מרפאן מלווים בסיכון מוגבר למחלות לב וכלי דם (Am J Ophthalmol)

    ביטויים עיניים של תסמונת מרפאן מלווים בסיכון מוגבר למחלות לב וכלי דם (Am J Ophthalmol)

    במדגם גדול של חולים עם תסמונת מרפאן (Marfan Syndrome), נוכחות ביטויים עיניים של המחלה מלווה בסיכון מוגבר משמעותית למחלות לב וכלי דם, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת American Journal of Ophthalmology. מטרת המחקר הנוכחי הייתה לבחון את הקשר בין ביטויים עיניים של תסמונת מרפאן ובין הסיכון לסיבוכים קרדיווסקולאריים. החוקרים השלימו מחקר עוקבה רטרוספקטיבי […]

  • האם חסמי חומצה עדיפים על חסמי תעלות מימן לטיפול בדלקת וושט ארוזיבית? (Therapeutics Advances in Gastroenterology)

    האם חסמי חומצה עדיפים על חסמי תעלות מימן לטיפול בדלקת וושט ארוזיבית? (Therapeutics Advances in Gastroenterology)

    בעוד שמרבית חסמי חומצה ממשפחת PCAB (או Potassium-Competitive Acid Blockers) הדגימו שיעורי ריפוי גבוהים יותר מחסמי תעלות מימן (Proton Pump Inhibitors) בחולים עם דלקת וושט ארוזיבית, שני התכשירים עדיפים על פלסבו, כך עולה מתוצאות מטה-אנליזה שפורסמו בכתב העת Therapeutics Advances in Gastroenterology. החוקרים ערכו חיפוש במאגרי נתונים עד 31 במאי, 2023, לזיהוי מחקרים אקראיים ומבוקרים […]

  • האם טיפול תרופתי כנגד סוכרת עלול להחמיר בצקת מקולארית? (J Diabetes Complications)

    האם טיפול תרופתי כנגד סוכרת עלול להחמיר בצקת מקולארית? (J Diabetes Complications)

    במאמר שפורסם בכתב העת Journal of Diabetes and Its Complications מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי טיפול תרופתי לאיזון משק הסוכר באמצעות תרופות ממשפחת מעכבי DPP-4, מעכבי SGLT-2, או אגוניסטים לקולטן ל-GLP-1 אינו מלווה בסיכון מוגבר להתפתחות בצקת מקולארית משנית לסוכרת באלו עם רטינופתיה סוכרתית. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי אין עדויות […]

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה