מפרסום מוקדם של נתוני עולם-אמיתי עולה חשיבות המשך טיפול במעכבי ציר רנין-אנגיוטנסין בחולים עם מחלת כליות מתקדמת, כאשר הפסקת הטיפול התרופתי בחולים עם סוכרת מסוג 2 ומחלת כליות כרונית מתקדמת באופן זמני או קבוע מלווה בסיכון מוגבר לסיבוכים קרדיווסקולאריים מג’וריים, אי-ספיקת לב ומחלת כליות סופנית.
ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי קיימת מחלוקת באשר לפרופיל סיכון-תועלת של המשך טיפול במעכבי ציר רנין-אנגיוטנסין בחולים עם מחלת כליות מתקדמת, עם עדויות סותרות בנושא. מנתוני עולם-אמיתי עולה כי ב-15-30% מהחולים עם מחלת כליות כרונית מופסק הטיפול התרופתי כאשר קצב הפינוי הגלומרולארי יורד מתחת ל-30 מ”ל/דקה, לרוב עקב היפרקלמיה תלוית-מינון ו/או הידרדרות חדה בקצב פינוי גלומרולארי.
הנחיות ה-KDIGO לשנת 2020 בנושא סוכרת בחולים עם מחלת כליות כרונית ממליצות על המשך הטיפול אלא אם ריכוז קריאטינין בדם עולה מעל 30% בתוך ארבעה שבועות מתחילת טיפול ולהפסיק את הטיפול רק במקרה של היפרקלמיה עמידה לטיפול תרופתי או הפחתת מינון.
החוקרים השלימו מחקר מבוסס-אוכלוסייה שכלל 10,400 חולים עם סוכרת מסוג 2 בהונג-קונג עם הופעה חדשה של קצב פינוי גלומרולארי משוער נמוך מ-30 מ”ל/דקה, מהם 1,766 (17.0%) הפסיקו את הטיפול במעכבי רנין-אנגיוטנסין ו-8,634 (83%) המשיכו בטיפול התרופתי.
חציון מרווח הזמן עד לתמותה עמד על 4.1 שנים בקרב אלו שהפסיקו את הטיפול בתרופות לעיכוב ציר רנין-אנגיוטנסין ועל 3.6 שנים בקרב אלו שהמשיכו בטיפול התרופתי.
שיעורי ההיארעות ל-1,000 שנות-אדם עם הפסקת הטיפול לעומת המשך טיפול במעכבי ציר רנין-אנגיוטנסין עמדו על 29.1 לעומת 34.9 סיבוכים קרדיווסקולאריים מג’וריים, 22.1 לעומת 34.8 מקרי אי-ספיקת לב, 61.7 לעומת 82.2 מקרי מחלת כליות בשלב סופני ו-84.4 לעומת 83.4 מקרי תמותה מכל-סיבה.
בהשוואה לחולים שהמשיכו בטיפול במעכבי ציר רנין-אנגיוטנסין, הפסקת הטיפול התרופתי לוותה בעליה של 26% בסיכון לסיבוכים קרדיווסקולאריים מג’וריים (יחס סיכון של 1.26, רווח בר-סמך 95% של 1.07-1.48), עליה של 85% בסיכון לאי-ספיקת לב (יחס סיכון של 1.85, רווח בר-סמך 95% של 1.52-2.26), עליה של 29% בסיכון למחלת כליות בשלב סופני (יחס סיכון של 1.29, רווח בר-סמך 95% של 1.17-1.43), ללא עליה משמעותית בסיכון לתמותה מכל-סיבה.
לאחר התאמה בין מאפייני החולים בשתי הקבוצות, החוקרים מצאו כי הסיכון לאירוע ראשון של היפרקלמיה לא היה גבוה יותר משמעותית בקרב אלו שהפסיקו לעומת אלו שהמשיכו בטיפול במעכבי ציר רנין-אנגיוטנסין.
החוקרים כותבים כי בהתאם להנחיות הבינלאומיות, יש לנקוט צעדים להבטחת המשך טיפול במעכבי ציר רנין-אנגיוטנסין עם ניטור תדיר של התפקוד הכלייתי. עד לנתונים ממחקרים אקראיים בנושא, יש להמשיך בטיפול התרופתי בחולים עם קצב פינוי גלומרולארי משוער נמוך מ-30 מ”ל/דקה להגנה קרדיווסקולארית וכלייתית.
The Lancet, 2022
e-Med Tools
קצר קולע וממוקד
e-Med סמינרים
אי-מד תחקירים
Medscape Tools
Journal Club
מרכזי מידע ושירות
Facebook
מידע למפרסם
מאגר תרופות
מאגר אנשי המקצוע
אינדקס שימושי
חדשות משה"ב
eMed HealthClub
מחקרים קליניים
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!