במאמר שפורסם בכתב העת PLoS One מדווחים חוקרים מקטאר על תוצאות מחקר חדש להערכת היעילות ומאזן עלות-תועלת של טיפול תוך-ורידי ב-Ferric Carboxymaltose (פרינג’קט) לעומת Iron Sucrose (ונופר) בחולים עם אנמיה על-רקע חסר ברזל, מהם עולה כי החיסכון בזמן העבודה של אנשי הצוות הרפואי ותפיסת מיטת חולה עם טיפול ב- Ferric Carboxymaltoseעולה על העלות המוגברת של הטיפול, בהשוואה ל-Iron Sucrose.
ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי אנמיה על-רקע חסר ברזל הינה הפרעה נפוצה, כאשר במקרים רבים ניתן ברזל דרך הוריד. מטרת המחקר הנוכחי הייתה לבחון את היעילות ומאזן עלות-תועלת של מתן תוך-ורידי של Ferric Carboxymaltose לעומת Iron Sucrose לטיפול במקרים אלו.
החוקרים השלימו חיפוש ברשומות רפואיות והתמקדו במבוגרים עם אנמיה על-רקע חסר ברזל שטופלו באחד משני תכשירי הברזל דרך הוריד. יעילות הטיפולים נקבעה על-פי ריכוז המוגלובין, פריטין ורוויון טרנספרין. בנוסף, הם אספו נתונים אודות רמות ברזל, טסיות, ספירה לבנה, כדוריות דם אדומות, MCH (Mean Corpuscular Volume) ו-MCV (Mean Corpuscular Volume).
מהנתונים עולה כי חל שיפור משמעותי בריכוזי המוגלובין, כדוריות דם אדומות ו-MCH בקרב מטופלים ב-Iron Sucrose לעומת מטופלים ב-Ferric Carboxymaltose. העלות הכוללת של טיפול ב-Iron Sucrose הייתה גבוהה יותר משמעותית בהשוואה לטיפול ב- Ferric Carboxymaltose.
בעוד שהעלות של Ferric Carboxymaltose גבוהה פי 6.5 מזו של Iron Sucrose, מתן Ferric Carboxymaltose זול יותר במובנים של עלות מיטת חולה וצוות סיעודי. יחס עלות-תועלת הראה כי Ferric Carboxymaltose ו-Iron Sucrose היו שונים משמעותית בכל הנוגע לריכוזי המוגלובין, פריטין ו-MCH. יתרה מזאת, חישוב ה-ICER (Incremental Cost Effectiveness Ratio) תמך בבחינה נוספת של תוצאות הטיפול ב- Ferric Carboxymaltose כאשר מתבססים על ריכוזי המוגלובין, ברזל, רוויון טרנספרין, MCH ו-MCV כסמני עזר.
החוקרים מסכמים וכותבים כי אל מול העלות הגבוהה יותר של Ferric Carboxymaltose, בהשוואה ל-Iron Sucrose, יש לקחת בחשבון את החיסכון בעלויות משנית לחסכון בזמן העבודה של אנשי צוות רפואי ובתפיסת מיטה לטיפול במבוגרים עם אנמיה על-רקע חסר ברזל.
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!