כיום, אין טיפולי פומיים המאושרים ע”י מנהל המזון והתרופות האמריקאי לשימוש כנגד זיהום בנגיף הקורונה. הנחיות מטעם ה-National Institute of Health וה-Infectious Diseases Society of America ממליצות כנגד טיפולים שאינם מאושרים ע”י הסוכנות מחוץ לתנאי מחקר. לאחרונה, שני נוגדנים חד-שבטיים קיבלו אישור לשימוש דחוף בחולים אמבולטוריים בסיכון גבוה להתקדמות המחלה, אך אלו עדיין לא זמינים לשימוש נרחב. לאור זאת, קיים צורך באפשרויות טיפול אחרות בחולים אמבולטוריים ובמאמר חדש סוקרים מומחים את האמצעים הזמינים.

רופאים רבים מחפשים אחר אפשרויות להקלה על התסמינים והמחלה הזיהומית. על-רקע אי הודאות הרבה, חשוב לשמור על איזון בין אי-גרימת נזק אל מול הרצון לספק טיפול להקלה על הסבל ושיפור הנוחות של חולים.

ראשית, יש להתחיל בבידוד למשך 10 ימים לאחר הופעת התסמינים ולמשך 24 שעות לאחר נסיגת החום. יש להקפיד לשמור בבית מד חום, מד סטורציה ומד לחץ דם. פראצטמול ונוגדי-דלקת שאינם סטרואידים יכולים לשמש להפחתת החום. יש להפסיק את השימוש במוצרי טבק בשיאוף או אידוי.

יש להסביר לחולים על סימנים הדורשים פניה למרכז רפואי, כולל רוויון חמצן מתחת ל-94% במנוחה, ירידה משמעותית ברוויון חמצן בהליכה, קוצר נשימה ממושך, ירידה במצב הכרה, או ירידה משמעותית בלחץ הדם.

תוספים עשויים להיות בעלי ערך:

·       אבץ עשוי למנוע כניסת נגיף לתאים ולהפחית את אלימות הנגיף.

·       ויטמין D עשוי לשפר את פעילות מערכת החיסון וכן לסייע בהפחתת התגובה הדלקתית לנגיף הקורונה. כמו כן, חסר ויטמין D נקשר עם תוצאות גרועות יותר בחולים עם קורונה.

·       מלטונין הינו נוגד-חמצון ונוגד-דלקת העשוי להפחית גיוס תאי דלקת על-רקע זיהום נגיפי ולהפחית נזק ריאתי.

אמצעים נוספים להקלה על החולים כוללים שכיבה על הבטן, אשר הובילה לשיפור החמצון ושימשה בחולים מאושפזים או במחלקות לרפואה דחופה.

מספר תרופות עשויות לסייע בהפחתת הסיכון לסיבוכים:

·       אספירין עשוי להפחית את הסיכון לסיבוכים תרומבוטיים של COVID-19 בחולים עם מחלה בדרגה בינונית-עד-חמורה.

·       Famotidine עשוי לסייע במניעת התפתחות סערת ציטוקינים על—רקע הנגיף. מחקר רטרוספקטיבי דיווח על סיכון מופחת לתמותה או הנשמה מלאכותית.

·       קורטיקוסטרואידים עשויים להיות בעלי חשיבות, דקסמתזון הפחית תמותה של חולים עם COVID-19 שנדרשו לתמיכת חמצן, אך לא הייתה תועלת לטיפול באלו שלא נדרשו לחמצן.

·       Hydroxychloroquine הדגים תחילה תוצאות מבטיחות, אך מחקרים בהמשך לא הדגימו תועלת לטיפול זה.

·       Azithromycin הינו תכשיר אנטיביוטי המשמש לזיהומים חיידקיים בדרכי הנשימה אך הינו גם תכשיר אימונו-מודולטורי. מרבית המחקרים שבחנו את השילוב של Azithromycin עם Hydroxychloroquine לא הדגימו תועלת לטיפול המשולב.

·       Ivermectin משמש באופן נרחב לטיפול בזיהום טפילי ובעל פרופיל בטיחות מצוין, למרות שהתכשיר הדגים תוצאות מבטיחות כטיפול נוגד-דלקת, קיים חשש מפני רעילות עצבית וההמלצה היא כנגד מתן הטיפול, למעט בתנאי מחקר קליני.

·       Fluvoxamine הוצע במחקר אחד כטיפול העשוי למנוע הידרדרות קלינית.

לסיכום, ישנם מחקרים קליניים הנערכים כיום במטרה לבחון אפשרויות טיפול שונות בחולים עם COVID-19, כאשר לחלק מההתערבויות פרופיל בטיחות מצוין. לצד ההמלצות למתן הטיפולים השונים, חשוב להתייחס לטיב העדויות בנושא.

לידיעה ב-Medscape